בשנת ה'תשס"ב (2002), מלאו מאה שנה לפרסום הספר 'אלטנוילנד' של ד"ר תאודור (בנימין זאב) הרצל. מה נותר מחזונו האגדי של 'חוזה מדינת היהודים?' העיבוד בספר זה, בוחן מחדש את ערכי הציונות ובעיותיה, באמצעות כסות בדיונית בת - ימינו. 'הציונות החדשה' המוצעת בספר זה, אינה מתיימרת לספק נוסחת קסמים לפתרון כל בעיות השעה. מטרת הטיפור היא להפסיק את הויכוחים הנצחיים בין 'ימין' ו'שמאל', ולעורר דיון יוצר בצבור הישראלי: כיצד תראה מדינת ישראל בעוד עשור או שניים? 'הדמוקרטיה הקהילתית' המוצעת בספר, מבוססת על המסורת החוקתית של רפובליקות פדרליות מחד, ויונקת משרשי התרבות העברית העתיקה מאידך. משטר חדשני זה עשוי להציע דרך נבונה ובריאה יותר להתמודדות עם אתגרי העתיד במציאות הישראלית. בדומה לאגדה האוטופית של הרצל, אין גם לספר זה יומרות ספרותיות. עלילתו משמשת רק אמתלא קלילה לצורך פרישת מצע רעיוני וחברתי לעתיד העם והמדינה. אהוד טוקטלי, נצר לותיקי ירושלים מצד אביו, ובן לעולי מרכז אירופה מצד אמו, הוא תסריטאי, איש תקשורת, סופר, יזם ואיש מחשבים.

שם הספר
ניו אלטנוילנד
ילדי תרשיש באי הבודד