כשהלך אלכסנדר פן לעולמו באפריל 1972, היה שמו, שהילה של מסתורין ריחפה מעליו, ידוע לרבים, אך שירתו היתה כמעט בלתי מוכרת לציבור הקוראים, שכן במשך שנים רבות, והן כמעט כל שנות יצירתו, לא זכה פן לקבץ את שיריו בספר. רק מקץ שנות - דור מאז דרך כוכבו של פן כמשורר עברי צעיר זכה לראשונה להוציא לאור מבחר שירים מקיף, לאורך הדרך (הוצאת "מדע וחיים", 1956), אלא שגם ספר זה לא היה, כאמור, אלא מבחר, סלקציה שהיתה מושפעת ביותר מהסיטואציה הפוליטית, אשר פן היה נתון בה באותן שנים, ומלחציו הגלויים או הסמויים של המו"ל, היא המפלגה הקומוניסטית הישראלית, באמצעות הוצאתה "מדע וחיים". המבחר הנוכחי מבוסס, בראש וראשונה, על לאורך הדרך, אך נעזר גם בשני המבחרים המאוחרים, שנכללו בהם שירים שלא נדפסו בלאורך הדרך, וכן בשירים שנמצאו בארכיון פן ובארכיון שלונסקי שבמכון כץ, אוניברסיטת תל - אביב, והרואים כאן אור לראשונה. לא אני... לא אני הוא האיש, לא אני - אל בואו מרחוק מצפה את. צרור קורות נדודי הישנים לך הבאתי במקום טבעת. אל תטילי מבט, כחכה, - את עצבי מעיני לא ימשה הוא. כי לא לי את לילות מחכה, לא אלי בדידותך נמשכת....