אחרי ,,תפיסת השלטון" על ידי היטלר מיהר גרינג לפטר את ד"ר קמפנר מתפקידו ולאחר זמן-מה אף נאסר על ידי הגסטאפו.
אחרי שיחרורו הצליח להגיע דרך איטליה וצרפת לארצות הברית.
שם קיבל את הנתינות האמריקנית,לאחר שהנתינות הגרמנית נשללה ממנו כבר קודם לכן על ידי משטרו של היטלר.
כחוקר ועובד מעשי כאחד בשטח המשפט הפלילי,היה בידי ד"ר קמפנר,לפתוח במהרה בפעילות מקצועית כמרצה באוניברסיטה וכן כיועץ הממשלה האמריקנית ובתי הדין.ידענותו הרבה בשטח זה והצלחותיו בטיפולו במשפטים פליליים גדולים,הניעו את ממשלת ארה"ב,לשגרו לנירנברג,כאחד מנציגיה במשפטיהם של פושעי-מלחמה.שם פעל מפתיחתו של המשפט הראשי בשנת 1945 ועד להשלמתם של 12 המשפטים הנוספים בשנת 1949,לאחרונה כתובע ראשי במשפט ווילהלמשטראסה.מאז משמש ד"ר קמפנר יועץ ציבורי ופרטי לשאלות החוק הבין-לאומי וחוק הפיצויים.בצד כל אלה התמסר בספרייתו -הכוללת מן הסתם את האוסף הפרטי היותר גדול של תיקים פליליים-לעבודות עיון ומחקר.על פי הזמנתו של התובע הכללי במשפט אייכמן שהה למטרות יעוץ,פעמים אחדות בישראל,בה ערך כבר קודם לכן לא אחר,ביקורים רשמיים ופרטיים.