המלך הקטן דצמבר דחק את בטנו השמנה בסדק הצר שנפער בין מדף הספרים לקיר, והופיע בחדרי. הוא נגס נגיסה בסוכריית הגומי בצורת דובי והתחיל להסביר: בעולם שלו נולדים גדולים ובמשך השנים הולכים וקטנים, עד אשר בוקר אחד המשרת לא מוצא אותך במיטה. בתחילת החיים יודעים את כל מה שצריך לדעת: לקרוא, לכתוב, לתכנת מחשבים ולשבת בישיבות הנהלה. ככל שנעשים קטנים יותר שוכחים יותר. מי שכבר לא יכול לשבת בישיבות, לא צריך לבוא למשרד כי כבר לא זקוקים לו שם. מותר לו להישאר בבית, לדמיין שהצללים הם רוחות רפאים, לתת שמות לעננים, או לצעוק על דובוני המשחק שלו. המלך הקטן והחכם מעניק לקורא נקודת מבט שונה ומקורית על מציאות חיינו, ומעורר בכך שאלות ותהיות על טיב העולם שבו אנו חיים. המלך הקטן דצמבר - אגדה חכמה ומלאת דמיון שכבשה את ליבם של אלפי קוראים ברחבי העולם.