הספר שלפנינו בוחן את הכתיבה האזוטרית, כפי שהיא מופיעה ב'תחנות' שונות בהגות היהודית בימי הביניים. המחבר פורס את מגוון האפשרויות והפרשנויות של סוגה זו של כתיבה מצפינה - החל במאה ה12 - (הרמב"ם ור' יהודה הלוי כהוגים המרכזיים, אבן גבירול, אבן עזרא והרלב"ג) עד למאה ה15 - (יוסף אלבו ושם טוב בן יוסף) - מנסה לפענח את פשרה, מטרותיה ופרשנויותיה, ולהציגה כמשקפת את הגות ימי הביניים בכללותה, וכמסייעת להבנתה של הגות זו, מן ההיבט ההיסטורי והרעיוני. הספר מנתח תופעות שונות של כתיבה מצפינה ועומד על הצגת דעות הסותרות זו את זו ועל טכניקות נוספות, כגון מילים מנחות ושימוש בהערות. כתיבה כזו נועדה להצניע את הדעות האמתיות של הכותב, ולטשטש את הדיכוטומיה שבין רעיונות סותרים - כגון האמונה המדעית מול ההתגלות - מחשש לחשיפתן בציבורים מסוימים (הן 'ההמון' חסר ההשכלה, הן תאולוגים ורבנים בעלי עמדה מנוגדת לזו של המחבר). לנוכח מרחב האופקים, חותם המחבר את ספרו בבחינה ביקורתית של עצם האפשרות למחקר היסטורי ופילוסופי אובייקטיבי. הספר מיועד לחוקרים בתחום הפילוסופיה הכללית והיהודית, המסורת היהודית - המדינית, ולכל המתעניין בהגות בכלל, ובהגות היהודית בפרט. פרופ' דב שוורץ הוא ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר - אילן. פרסם ספרים ומאמרים רבים על ההגות היהודית לדורותיה. ספריו הקודמים שראו אור בהוצאת אוניברסיטת בר - אילן הם : הרעיון המשיחי בהגות היהודית בימי הביניים (1997) ; אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים (1999).
