לדבי-דב יש חברה חדשה: הילדה אמילי. אמילי מבלה את הקיץ עם דבי-דב ועם חבריו הותיקים – ינשוף, ברווז, תרנגולת וחתול. בסוף הקיץ, כשבאה העת להיפרד, דבי-דב נורא עצוב. אבל הוא כבר דובון גדול שלומד לכתוב, ובקרוב יכתוב לאמילי מכתב עם העט המשובח שקיבל ממנה כמתנת פרידה. ``אמילי היקרה`` הוא כותב לה, ``כבר אין לי סבלנות שיגיע הקיץ``. בספר הזה, השלישי בסדרת דבי-דב, אנו ממשיכים ללוות את דבי-דב ברגעים של שמחות קטנות ואכזבות קטנות, ומגלים יחד איתו את האושר שמעניקה ידידות יפה.
מוריס סנדק הוא אולי גדול הציירים לילדים בעולם היום, וציוריו זכו כבר בכל הפרסים האפשריים בתחום האיור. בסדרת דבי-דב צירף סנדק את כשרונו הציורי אל סיפוריה הנפלאים בפשטותם של אלזה הולמלונד מינריק, ויצר פנינה של ממש: איורים בקו שחור דק, בסגנון איורי התחריט הישנים, עם תוספת מעודנת של צבעים רכים – בדיוק במידה הדרושה כדי לא להסיח את תשומת הלב מן הסיפור עצמו. אני יודע לקרוא סדרה זו נועדה בעיקר לילדים שזה עתה למדו – או שעודם לומדים – לקרוא. אלה הם ספרים שאפשר לספר אותם לבני 3-4 או לקרוא אותם יחד עם בני 5-6, ספרים שבני 7-8 יהנו לקרוא אותם בעצמם – וישובו להנות מהם עוד ועוד בכל גיל שבין 9 ל-90. חמשת ספרי דבי-דב מצטרפים אל ארבעת ספרי צפרדי וקפרד מאת ארנולד לובל שפתחו את סדרת אני יודע לקרוא בעברית וזכו כבר לקהל מעריצים לא קטן.