"מה דעתך על איזה סיפור גמדים?" שאל דבי-דב. "בסדר, רק בתנאי שתחזיק לי את היד", אמר סבא-דב. "אני לא אפחד", אמר דבי-דב. "לא", אמר סבא-דב, "אבל אולי אני אפחד". "אוי סבא!`` אמר דבי-דב, "תתחיל כבר לספר!"
...בספר הזה, הרביעי בסדרה, דבי-דב מבקר אצל סבא וסבתא שלו. הוא אוהב לחבוש את הכובע הגדול של סבא, לאכול את התבשילים שמכינה סבתא ובעיקר להאזין לסיפורים ששניהם מספרים לו. גם סבתא-דב וסבא-דב נהנים - אולי אפילו יותר ממנו - מביקור הנכד-הדובון שלהם. ולמען האמת - גם אנחנו!
מוריס סנדק - הוא אולי גדול הציירים לילדים בעולם היום, וציוריו זכו כבר בכל הפרסים האפשריים בתחום האיור. בסדרת דבי-דב צירף סנדק את כשרונו הציורי אל סיפוריה הנפלאים בפשטותם של אלזה הולמלונד מינריק, ויצר פנינה של ממש: איורים בקו שחור דק, בסגנון איורי התחריט הישנים, עם תוספת מעודנת של צבעים רכים - בדיוק במידה הדרושה כדי לא להסיח את תשומת הלב מן הסיפור עצמו.
אני יודע לקרוא - סדרה זו נועדה בעיקר לילדים שזה עתה למדו - או שעודם לומדים לקרוא. אלה הם ספרים שאפשר לספר אותם לבני 3-4 או לקרוא אותם יחד עם בני 5-6, ספרים שבני 7-8 יהנו לקרוא אותם בעצמם וישובו להנות מהם עוד ועוד בכל גיל שבין 9 ל-90. חמשת ספרי דבי-דב מצטרפים אל ארבעת ספרי צפרדי וקפרד מאת ארנולד לובל שפתחו את סדרת אני יודע לקרוא בעברית וזכו כבר לקהל מעריצים לא קטן.