פתאום מראה המלחמה - לאומיות ואלימות בשירה העברית בשנות ה / חנן חבר

פתאום מראה המלחמה

לאומיות ואלימות בשירה העברית בשנות ה

חנן חבר

יצא לאור ע"י הוצאת הקבוץ המאוחד, בשנת 2001, מכיל 229 עמודים, ספרות » תיאוריה וביקורת ספרות







ללא דירוג ללא דירוג
0 בנים   0 בנות
510 התעניינו בספר

תקציר הספר
שנות השלושים ושנות הארבעים הן שנות שלטונו של הסמל במעשה
ובמחשבת השירה העברית בארץ - ישראל. ב1934 - פרסם אברהם שלונסקי את ספר חה צהשירים אבני בוהו, שהפך לספר הלימוד של האסכולה השירית הסימבוליסטית ש ג, אברהם בסביבו. נתן אלתרמן, יוכבד בת - מרים, עזרא זוסמן, יעקב אורלנד, לאה גולד טית יחלפי, אלכסנדר פן, יונתן רטוש ואחרים כתבו, כל אחד בדרכו, שירה סימבול נושית, - מוסיקלית בעלת צורניות מוקפדת, שהתרכזה בתוגת הקיום המודרני כעמדה כלל
מופשטת, לעיתים גם פציפיסטית, המתממשת במרחבים אירופאיים.
םאבל ב1 - לספטמבר 1939, עם פלישת גרמניה לאדמת פולין ופרוץ מלחמת העול תר יהשנייה, עלו דילמות ופחדים קונקרטיים בעוצמה כה רבה, עד שלא ניתן היה
,להתעלם מהם. החרדה לגורל יהודי אירופה וההכרה כי מדובר בהתפרצות אלימה וליסטית: משתוצאותיה עלולות להיות נוראות מכל, עוררו דיון נוקב בתוך האסכולה הסי
םהאם לנוכח אימי המלחמה מחוייבת השירה להתגייס למאמץ הלאומי? הסימבוליז מה: להעברי, שאת תולדותיו ותהפוכותיו משרטט ספרו של חנן חבר, פתאום מראה המ
לאומיות ואלימות בשירה העברית בשנות הארבעים, מתגבש מאז ובמהלך שנות
יהארבעים כשיח של אלימות. בראשית המלחמה עדיין התרכזה השירה הסימבוליסט ת ובבנייתה של תרבות לאומית ריבונית, כזו שאמורה להתמודד עם האלימות המכו יים עכלפיה. הסמל הטוטאלי של "המת - החי", במיוחד בספר שיריו של אלתרמן שמחת חל ח)1941(, תרם אז לבנייתו של דימוי קולקטיבי זה. אך מסוף 1942, משהחלה ל כי ההכרה כי אירועי המלחמה חורגים הרבה מעבר למסכת נוראה של רדיפות והרג, ספרו תמדובר בג'נוסייד כנגד העם היהודי, עשה נתן אלתרמן תפנית דרמטית וכתב א ם היהודי. אשירי מכות מצרים )1944(, ובו פירק את דימוי הכוח העצמי והריבוני של הל הבטחה והוא פורר את הסמל השירי והמיר אותו באלגוריה, המייצגת קולקטיב חלש ונט
לגאולה קולקטיבית, וכתב נראטיב שואה החורג מן הסיפור הציוני הריבוני.
לקריאה חדשנית זו של שירי מכות מצרים מצטרפת בספרו של חנן חבר לשורה ש
להתבוננויות בפואטיקה הסימבוליסטית הארצישראלית, וביחסי הכוח שהיא מפעי
במסגרת הפואטית השליטה בתרבות ובאידיאולוגיה בתקופת השואה ובימי המאבק ומיות, ללעצמאות. תרבות השירה העברית נבחנת בספר כדינמיקה של יחסים בין שירה,
בדימויים גופניים כדי לייצר לאומיות נשית.
ץבאמצעות חשיפת הסדקים והחריקות במסלול המרכזי של השירה העברית, המתאמ ולה הלהחליק על הקונפליקטים בתרבות ובפוליטיקה הלאומית, ולכסות על האלימות קורתית בבעת ייצור הריבונות הלאומית, מציעים פרקי פתאום מראה המלחמה התבוננות
במנגנוניה של התרבות הציונית.
דימויים של כוח ושל עימותים לבין העמדה הציונית
השלטת במחשבה ובספרות והפתרונות הספרותיים
שחרגו ממנה כדי לייצג עמדות אלטרנטיביות. ערוץ
חתרני בולט כזה הוא שירתן של משוררות הכותבות ות שנית.באמצעות חשיפת הסדקים והחריקות במסלול המרכזי של השירה העברית. המתאמץ להחליק על הקונפליקטים בתרבות ובפוליטיקה הלאומית, ולכסות על האלימות העולה בעת יצור הריבונות הלאומית, מציעים פרקי פתאום מראה המלחמה התבוננות ביקורתית במנגנוניה של התרבות הציונית. מאודות השואה ועל מלחמת 1948, שמשתמשות בדימויים גופניים כדי לייצר לאו







©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ