הופעתו של אברהם בן יצחק סונה (1950-1883) בשירה העברית נתפסה כאירוע חריג וחידתי. על אף העובדה שפירסם בחייו 12 שירים בלבד, ולמרות פרישתו המוקדמת מן השירה, בלטה נוכחותו כאחד משיאי השירה העברית וכמחודש ומשפיע בשירה העברית המודרנית, מתקופת `דור ביאליק` ועד למשוררים בני זמננו. גם אישיותו הנדירה של בן יצחק, וההילה שנרקמה סביבה, תרמו רבות לקסם ולחידתיות שאפפו אותו.

חשיבותו ההסטורית של בן יצחק כמבשר המודרניזם בשירה העברית בולטת על רקע מסורת השירה העברית והמודרניזם המרכז אירופי. קריאת שיריו בהקשר זה, אגב בחינת נוסחיהם ונסיבות כתיבתם ותוך הסתמכות על חומר ארכיוני, מאירה את צפונות המעבדה השירית של המשורר. על אף הרושם הרווח, כי בן יצחק היה משורר שעשה בשירה רק את צעדיו הראשונים ואחר כך נדם, מדובר למעשה במשורר רב עצמה, שכבר מראשית דרכו נטל על עצמו משימות ספרותיות של משורר בשל. לעומת ההתבוננות בבן יצחק כשתיל רך שקמל בטרם עת, מציע הספר מודל התפתחות של אילן שנגדע.

חנן חבר ערך את מהדורת 'כל השירים' של אברהם בן יצחק ("הספריה החדשה לשירה": ספרי סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992).

שם הספר
ספרות שנכתבת מכאן - קיצור הספרות הישראלית
50 (חמישים) ישראלים קצרצרים - הספריה החדשה #
ספרות שנכתבת מכאן. קיצור הספרות הישראלית
ואין תכלה לקרבות ולהרג