עוד היום גדול חושף פינה לא נודעת בחייו וביצירתו של אהרן אפלפלד: נעוריו ובגרותו בירושלים. ירושלים, שמיעט לכתוב עליה בסיפוריו, נגלית כאן כמקור ההשראה שממנו הוא חוצב את דמויותיו. עלילת הספר מתרחשת בבתי - הקפה בירושלים של שנות החמישים והשישים, המשמשים לאפלפלד מצפה התבוננות בכל המתרחש סביבו. בתי - הקפה של שנות החמישים והשישים, שלא כבתי - הקפה בימינו, היו אינטימיים, ולצד אנשי רוח ישבו בהם אלמונים שהביאו אליהם לא רק את אומללותם, אלא גם רגישות ותרבות. בבתי - קפה כמו "פטר", "רחביה" ו"וינה" נשבו רוחותיה של אירופה האבודה. אהרן אפלפלד נתפס בתודעתנו כסופר שכותב על השואה, ואולם מסתבר שגיבוריו, אשר חלפו על פניו בילדותו ובימי המלחמה באירופה, נגלו אליו בממשותם רק בירושלים. עוד היום גדול הוא פרי שיתוף פעולה עם בנו, הצייר מאיר אפלפלד. לאחר שירותו הצבאי למד מאיר באקדמיה המלכותית בלונדון והציג שם במיטב הגלריות; בארץ הציג בגלריה גורדון. מאיר אפלפלד מצייר את נופי נעוריו של אביו, נופי העיר ירושלים, שהוא עצמו מתגורר בה עתה. אין זו ירושלים מונומנטלית או היסטורית במובן הצר של המילה, אלא ירושלים האורבנית למחצה שבה צמחים ובתים נושמים יחדיו, האור נוהר בכל פינה והמסתורין אינו בסמל אלא בממשות. הטקסט של אהרן אפלפלד והציורים של בנו מאיר הם שיח בין אמן לאמן - שיח שבו הגלוי מואר באור חדש והנסתר עולה ולובש משמעות.