כשאלפרידה פיפס עוזבת את לונדון ועוברת לגור בכפר קטן נחמד בהמפשייר, "המוסד הגריאטרי שלי", כפי שהיא מכנה אותו, היא מיד מרגישה בבית. יש לה שם בית קטן, כלב נאמן ששמו הוראס, וידידות אמיצה עם משפחת בלנדל - ובמיוחד עם אוסקר - שאמורה להבטיח עצמאות בלא בדידות. אלא שטרגדיה בלתי צפויה מפירה את שלוותה של אלפרידה. היא מוצאת מקלט בבית ישן בסקוטלנד, וזה הופך לאבן שואבת לנשמות תועות למיניהן. על רקע נופיה הפסטורליים של סקוטלנד, למרות החורף הקר והמושלג, נפרש בפנינו סיפרה המופלא של קבוצת אנשים, חלקם בני משפחה וחלקם עוברי אורח, אשר את כולם קושר הגורל בקשר אמיץ ואוהב. זהו סיפור על ייאוש בצד תקווה, עצב בצד שמחה, ריחוק וקרבה ובעיקר חמלה, אהבה ועזרה לזולת. ספרה של רוזמנד פילצ'ר חושף בפנינו את הטוב שבאדם, את האושר שבנתינה ובעיקר, את האמונה הגדולה בתקווה. רוזמנד פילצ'ר ניחנה ביכולת התיאורית - הציורית כל - כך, של הנופים הקרים של קריגן וקורידייל שבסקוטלנד העומדים בניגוד גמור לחום האנושי של גיבורי הספר. אף על פי כן, בכתיבה רגישה, חוברים כל הניגודים האלה יחד כמו חוליות עדינות בשרשרת ויוצרים בשביל הקורא את התמונה השלמה. רוזמונד פילצ'ר כתבה רומנים רבים וסיפורים קצרים. בעברית ראו אור הספרים: "אוספי הצדפות" ו"השיבה הביתה".
