תקציר הספר
איך ניצלו חייו של האפיפיור בסיבוב רעננה? למה לא הלך אביו של המספר לחתונה של אריה קראוזה, שהציל את חייו במלחמת העולם? איך ניצלת סופיה לורן משריפה? איך באים היטלר, ולהבדיל אלוהים, לרעננה? איך גרם הילד המספר להשתנקותו ולמותו של הסופר הדגול, המפקח פרלמוטר? דורון נשר - שחקן ותסריטאי, במאי ומפיק, איש טלוויזיה, איש רדיו, משורר וסטנדאפיסט - ספק בורא, ספק מעלה מן הזכרון, בספר הסיפורת הראשון שלו, רעננה מפתיעה ומיוחדת, בישראל של שנות הששים. רעננה זו בנויה לכאורה סביב ה"רעיון" ש"אצלנו, תודה לאל, לא קורה כלום" (אף כי כולם עסוקים מאד). אבל זו, בעצם, טעות אופטית. כי רעננה ההזויה, הכמעט נשכחת, של נשר - רעננה שמחוץ לעולם הגדול, מחוץ להיסטוריה ולגורלם ההפכפך של יהודים במאה ה - 20 - היא לא רק רעננה שבה "אצל צביאלי בלולים הכל בסדר". יש לה דרמות משלה, ואפילו ברז, שאף - פעם אי אפשר לסגור אותו לגמרי, יכול לקחת בה חלק באפיזודה נוגעת ללב. ההוויה האלטרנטיבית להיסטוריה הגדולה, הרשמית, אינה רק איזו חזות אידילית שטווה הזיכרון מסביב לילדות ברעננה הקטנה שכבר איננה (לא במקרה מסתיים הספר במלחמת ששת - הימים); וה"טרגדיות" אינן רק זו של נערה שעוד אין לה חזה, או של "חרם" שמטילה הכתה. מעבר למושגיה המעורפלים של הילדות מגיחים שוב ושוב זכרי השואה המעומעמים (אף כי ההורים והסבתא הייקים, המדברים גרמנית - בניגוד לנאצים שדיברו "נאצית" - לא מדברים עם ילדיהם על השואה). פחדים חסרי שם, ופרטים שסועים, מתערבבים בעולם העכשווי של הילדים. מצד אחר, רעננה זו "מבייתת" לה את העולם הגדול. חרושצ'וב הוא, פשוט, אחד שלא שותה קפה, ואת "לה טרוויאטה" ("של פוצ'יני") שרים באוטובוס. אבל בעלילות המקומיות, העומדות בשכנות למאורעות הגדולים, הלא - מובנים, המהדהדים ברקע כל פרק - עשוית להיתפס כורסיות אנאלוגיות, מוחשיות ומלאות חיות, למושגים הגדולים. חלק מן התום והאירוניה בספר נובע מכך שרעננה היא תרגום, בשקף מוקטן, של ההיסטוריה הגדולה, או של החיים הלא - ידועים. למשל: הנצחונות של קובי בקייטנה ממרירם את הניצחון על הגרמנים שעולה ממכתבים ישנים של האב ממלחמת - העולם; נידויו של הילד המספר מהדהד נידויו של קאפו; "הבגידה" שמרחפת סביב טיולם של ההורים לגרמניה מומרת לסיפור סתום על "בגידתו" של האב שלא הלך לחתונה של אריה קראוזה, חברו שהציל אותו במלחמה, אך בעיקר, לחוויית הנטישה של הילד המספר; השריפה בקולנוע היא, בעולמו של המשוגע ניצול - השואה, סיטואציה "משם" (וכיבוי האש גם אנאלוגי למשהו סתום לא פחות, לכיבוי תשוקתה של המורה ורדה); וזקיפות הקומה של מלחמת ששת - הימים מתבטאת בעיקר בריקוד הסלואו הצמוד הראשון במסיבה של בלהה קירצ'וק, ובמבוכת הזיקפה. פרקי הספר אמורים להיקרא גם כשלבים בסיפור התבגרותו של ילד רגיש ויוצא - דופן, שייזרק בסופו אל העולם. בכתיבתו של נשר ניכרים עין טובה וכישרון גדול באיפיון. זהו ספר נוגע ברגש, ושופע פרטים משובבי נפש. ולא מיותר לומר, שהספר, שמיטיב לשכנע אותנו שהוא רצף של זכרונות אותנטיים - רובו בדיה, שהורכבה על רעננה שאכן היתה. אפילו מכתבי האב מומצאים, המפקח לא מת, והמאורע בקולנוע צוק - אור לא היה... ההיה - לא - היה מעיד יותר מכל על כשרון הסיפר הטבעי של נשר.


רשימות קריאה בהן מופיע אחד מרעננה
ספרים שקראתי | אסף בן 42 מרעננה רשימת הקריאה עודכנה לפני שבוע וחצי


מי יתנני מלון
יהודה עמיחי

מגרות ; שבוע של התאבדות
משה גבריאל רוזנבאום
ספרות מקור | אב''פ בן 44 מצפון רשימת הקריאה עודכנה לפני 3 חודשים



לקט ספרים מאת דורון נשר
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של דורון נשר






©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ