“איזה קטע...לא היה לי מושג שהתסריט המלא יצא בתרגום לעברית. את התסריט המלא קניתי זמן קצר לאחר שצפיתי בסרט והוא כבר בלוי מרוב דפדופים ועלעולים. אז מבלי לשפוט את איכות התרגום (שאני מניחה בסבירות גבוהה שהוא מצויין, כי את יצא לי לקרוא מספר ספרים בתרגומו של המחבר) אני בכל זאת ממליצה (באופן די יוצא דופן...) לקרוא את התסריט בשפת המקור ואני כמובן אנמק מדוע... :) התסריט/ הסרט מאוד אמריקאיים במהותם - בהתייחסות לתרבות הפופ וגיבורי התרבות, בתכניות הטלויזיה, המוזיקה, השפה, הסלנג ועוד. הנה שתי דוגמאות בולטות: יש בתסריט המלא דיאלוג ארוך ומשעשע בין וינסנט וגה (ג'ון טראבולטה) לבין מיה וולאס (אומה תורמן) ובו היא בוחנת אותו, על מנת לתהות על קנקנו, ע"י זה שהיא שואלת אותו מה הוא מעדיף מבין שתי אופציות שהיא מציעה - וכאן מובאים שלל איזכורים לתכניות טלויזיה (משפחת בריידי, אוזי והרייט וכו'), מוזיקה וכו'. דוגמא שניה היא הקטע שבו ג'ולס (סמואל ל. ג'קסון) ווינסנט מפתיעים את החבורה שהערימה על מרסלוס, ג'ולס מכנה אחד מהם "Flock of Seagulls", שזה גם שמה של להקת סינתי-פופ בריטית מסוף שנות ה-70 (הבחור אכן דומה לאחד מחברי הלהקה). זאת להקה, שלפחות לי, לא היתה מוכרת לפני שקראתי את התסריט ובטח גלשתי לאי אילו אתרים שניתחו את הסרט. את כל הדקויות האלה יש לבאר לכל אותם קוראים שלא גדלו על ברכי תרבות הפופ האמריקאית של שנות ה-60 וה-70, כמו טרנטינו. יש לי תחושה שתרגום הספר + הצורך להסביר את כל הדקויות יכול ליצור משהו מאוד מסורבל מהתסריט הזה, שחלק גדול מהחן שלו הוא בכך שהוא מאוד זורם ומאוד ורבלי. מי שקורא את התסריט באנגלית יכול ממש לראות בעיני רוחו את הסרט "רץ לו בראש". השילוב האידיאלי הינו בין הבאת התסריט כלשונו, בשפת המקור, תוך הסברים ודוגמאות מפורטים על מושגים שאינם מוכרים לקורא הישראלי. לכן, תוך הסתייגות מכך שלא קראתי את התרגום, אני חושבת שעדיף לקרוא את התסריט המלא בשפת המקור בכדי להינות מהצליל הטבעי של השפה, ועם זאת - אם בתרגום של גברון יש גם הסברים והתייחסויות למושגים שאינם מוכרים לקורא הישראלי, הרי שהוא יכול להחכים ולהעשיר את כל מי שמתעניין בסרט הזה - שהוא ללא ספק, אחד מפסגות השיא הקולנועניות של שנות ה-90 ושל הקולנוע בכלל.”

“יותר טוב מהסרט בהרבה נקודות, הרבה סצינות שהושמטו ומקבלות חיים בתסריט הלא מצונזר!!! אחד התסריטים המקוריים ןהמוצלחים שנכתבו. העזה זה שם המשחק, כך מוכיח שוב ושוב קוונטין טרנטינו.”

“איזה קטע...לא היה לי מושג שהתסריט המלא יצא בתרגום לעברית. את התסריט המלא קניתי זמן קצר לאחר שצפיתי בסרט והוא כבר בלוי מרוב דפדופים ועלעולים. אז מבלי לשפוט את איכות התרגום (שאני מניחה בסבירות גבוהה שהוא מצויין, כי את יצא לי לקרוא מספר ספרים בתרגומו של המחבר) אני בכל זאת ממליצה (באופן די יוצא דופן...) לקרוא את התסריט בשפת המקור ואני כמובן אנמק מדוע... :) התסריט/ הסרט מאוד אמריקאיים במהותם - בהתייחסות לתרבות הפופ וגיבורי התרבות, בתכניות הטלויזיה, המוזיקה, השפה, הסלנג ועוד. הנה שתי דוגמאות בולטות: יש בתסריט המלא דיאלוג ארוך ומשעשע בין וינסנט וגה (ג'ון טראבולטה) לבין מיה וולאס (אומה תורמן) ובו היא בוחנת אותו, על מנת לתהות על קנקנו, ע"י זה שהיא שואלת אותו מה הוא מעדיף מבין שתי אופציות שהיא מציעה - וכאן מובאים שלל איזכורים לתכניות טלויזיה (משפחת בריידי, אוזי והרייט וכו'), מוזיקה וכו'. דוגמא שניה היא הקטע שבו ג'ולס (סמואל ל. ג'קסון) ווינסנט מפתיעים את החבורה שהערימה על מרסלוס, ג'ולס מכנה אחד מהם "Flock of Seagulls", שזה גם שמה של להקת סינתי-פופ בריטית מסוף שנות ה-70 (הבחור אכן דומה לאחד מחברי הלהקה). זאת להקה, שלפחות לי, לא היתה מוכרת לפני שקראתי את התסריט ובטח גלשתי לאי אילו אתרים שניתחו את הסרט. את כל הדקויות האלה יש לבאר לכל אותם קוראים שלא גדלו על ברכי תרבות הפופ האמריקאית של שנות ה-60 וה-70, כמו טרנטינו. יש לי תחושה שתרגום הספר + הצורך להסביר את כל הדקויות יכול ליצור משהו מאוד מסורבל מהתסריט הזה, שחלק גדול מהחן שלו הוא בכך שהוא מאוד זורם ומאוד ורבלי. מי שקורא את התסריט באנגלית יכול ממש לראות בעיני רוחו את הסרט "רץ לו בראש". השילוב האידיאלי הינו בין הבאת התסריט כלשונו, בשפת המקור, תוך הסברים ודוגמאות מפורטים על מושגים שאינם מוכרים לקורא הישראלי. לכן, תוך הסתייגות מכך שלא קראתי את התרגום, אני חושבת שעדיף לקרוא את התסריט המלא בשפת המקור בכדי להינות מהצליל הטבעי של השפה, ועם זאת - אם בתרגום של גברון יש גם הסברים והתייחסויות למושגים שאינם מוכרים לקורא הישראלי, הרי שהוא יכול להחכים ולהעשיר את כל מי שמתעניין בסרט הזה - שהוא ללא ספק, אחד מפסגות השיא הקולנועניות של שנות ה-90 ושל הקולנוע בכלל.”

“יותר טוב מהסרט בהרבה נקודות, הרבה סצינות שהושמטו ומקבלות חיים בתסריט הלא מצונזר!!! אחד התסריטים המקוריים ןהמוצלחים שנכתבו. העזה זה שם המשחק, כך מוכיח שוב ושוב קוונטין טרנטינו.”