פטר גרנבי חי בנוטינגהם המועמת והמרה של סופי השבוע. בלא בית יציב, שסיפקה תחילה אמו הנטושה, ואחר סבתו הפעלתנית, הגיע פטר לבית ספר מסוג אלה המיועדים לתקן נערים שירשו את אותה בדידות של הרץ למרחקים ארוכים.
במלים אחרות, אנו נמצאים בחלק המגרש המוכר של אלן סיליטו עצמו, בו אך כפסע בין הדמויות לבין השכחה החברתית והתרבותית. סביבה זו יונקת לתוכה את כל העומדים בשוליה, מטה מטה אל השעבוד חסר האונים של היומיום המשמים והמונוטוני.
פטר גרנבי מתפתה לברוח אל מחוץ למערבולת זו.