תומס מק'גווין פורש ב- 13 סיפורי לעשות מכה מיגוון עשיר של התרחשויות אנושיות, דרמטיות ובלתי צפויות, על רקע או בניגוד לעטיפה החיצונית של חיי השגרה באיזורים שונים במערב-אמריקה.
המסירה המדוייקת של אופני החשיבה של גיבורי הסיפורים על עצמם ועל זולתם, ובעיקר המעקב הצמוד אחר צורות התיקשור וההתקשרות שלהם עם האנשים שמסביבם, הופכת אותם מגיבורים מקומיים לנציגי תרבות שהרסה את צאצאי יוצריה – תרבות שמיספר אלה שיכולים "לזהות את ההמבורגר של 'מקדונלד' גדול יותר מאלה שיכולים לזהות את ההימנון האמריקאי."
יש בספר זה לא מעט נסיונות נואשים, יותר ממוצלחים, לפתוח דף חדש, להעצים את עולם החוויות, לפתוח את הנפש הרעבה תמיד לאהבה – במיסגרות חברתיות משמימות והרמטיות, כמו גם במיסגרות עירוניות רדופות תחרות והישגיות.
את המרבד האנושי הרב-גוני הזה רוקם תומס מק'גווין בכתיבה מלוטשת מאוד, המשוכה בחוט דק של אירוניה, שאינה מחפה לעיתים על האכזריות והאלימות המטיחות את האדם בעצמו יותר מאשר בזולתו.