יצירתו הראשונה של האדם בגן עדן היא הבגד.
כיצד המקרא מתאר את עולם הבגדים?
האם נוכל לשחזר את שגיונות האפנה של אבותינו?
האם אפשר להבחין בלבוש בעל אופי מגדרי?

רובנו מכירים את הטקס היומיומי המתחיל בבוקר בעמידה מול ארון הבגדים ואת ההכרזה "אין לי מה ללבוש" או "מה אלבש היום?" טקס כזה לא נוכל למצוא במקרא, כי הבגדים היו מוצר יקר המציאות ולאדם בדרך כלל לא היו הרבה מערכות לבוש.
המקרא אינו מרבה לעסוק בענייני חולין אך קיים עיסוק מרובה בבגד המותאם לתפקידים ולאירועים שונים: הבגד כסמל של תרבות, כמשנה זהות, כמוסכמה חברתית וכדומה.
תיאור הבגד על תפקידיו השונים בא לידי ביטוי על רקע המתח הקיים בין בריאת האדם בצלם אלוהים לבין צרכיו הגופניים.

ד"ר פנינה גלפז-פלר היא מרצה למקרא ותרבויות המזרח הקדום במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים.
מחברת הספרים: יציאת מצרים מציאות או דמיון (הוצאת שוקן); נשים עליך שמשון (הוצאת ידיעות אחרונות); ויולד – יחסי הורים וילדים בסיפור ובחוק המקראי (הוצאת כרמל); דרשה לכל פרשה (קרן תל"י) ועוד.
פרסמה מחקרים מדעיים ומאמרים בכתבי עת ובאסופות בארץ ומחוצה לה.
משתתפת בקונגרסים בין-לאומיים לחקר המקרא. זכתה בפרסים על תרומתה למחקר היהדות ולהוראתה.

שם הספר
יציאת מצרים - מציאות או דמיון
נשים עליך שמשון - קורות שמשון [שופטים יג-טז] - יהדות כאן ועכשיו #
ויולד - יחסי הורים וילדים בסיפור ובחוק המקראי
דרשה לכל פרשה