“#
הספר, שיצא לאור ב 1954 מתאר כוכב לכת, מסקלין שמו, הנע על צירו במהירות רבה מאד. הכבידה בו גבוהה פי 8 מזו בכדור הארץ ומשתנה, בגלל צורת הכוכב, באזורים שונים שלו. האטמוספירה מורכבת ממֵתאן ומימן, ובגלל סיבובו המהיר של הכוכב על צירו, יש בו סערות עזות, קרח ושלג. הסיפור מתאר מערכת יחסים הנרקמת בין אסטרונאוט מכדור הארץ, לבין מסקליני – יצור דמוי זחל כ-30 ס"מ אורכו וכ-10 ס"מ קוטרו (כל המידות והמשקלות בסיפור הם אמריקאים ולא אמרו לי דבר. לכן נאלצתי לשער את הגדלים והמשקל לפי התיאור, מה שכנראה לא יצא מדוייק, איתכם הסליחה) בעל 36 רגלים וצבתות בעלות כוח עצום. הוא רב-חובל, הרפתקן, רואה עולם, מתוחכם ומתכנן, משוטט באיזורים שונים של הכוכב ומפיק רווחים נאים לעצמו ולצוותו. המסקליני הזה מסכים לבצע עבור אנשי כדור הארץ משימה שאינם יכולים לבצע בעצמם, בגלל תנאי הכוכב: מסע-חיפוש אחר רקטת-מחקר שאבדה והנתונים שעליה הם בעלי ערך רב.

הסיפור סיפור הרפתקאות בו קלמנט הצליח לגרום לי להזדהות עם זחל(!) בעל צבתות המסוגלות לחתוך מתכת באיבחה אחת... קלמנט, שהיה מדען ומרצה לאסטרונומיה ולכימיה, מעגן את סיפורו היטב בכללי הפיזיקה והכימיה הידועים לנו ומתאר התרחשויות מרתקות הקורות בסיפור.
מה שמשעשע לקורא היום הם האיזכורים לתקופה בה נכתב הספר. בני האדם שיצרו קשר עם המסקלינים נתנו להם מ כ ש י ר י - ק ש ר לתקשורת איתם. מדען שמתבקש להעריך את מזג האוויר מוציא מכיסו ס ר ג ל - ח י ש ו ב ומחשב בעזרתו את הנתונים... המסקלינים שעורכים את המסע פוגשים בדרכם ילידים עויינים ונעזרים ב"קסמים" של אנשי כדור הארץ (המשודרים במכשיר-קשר) כדי להיחלץ מצרות. ההסברים המדעיים שמשבץ קלמנט בספר הם משובבי-נפש בתמימותם כמו גם בהפתעה שהם גורמים למסקלינים שאינם מכירים אפשרות תעופה, זריקת חפצים, פוחדים עד שיתוק מגבהים או מהזדקפות והתנתקות מאחיזה מושלמת בקרקע. (דמיינו מה קורה לגוף אם הוא נופל בכבידה כזאת – נעלם מהעין במהירות האור ושרידיו אינם ניתנים לזיהוי)

*אני עומדת לעבור על לאו חשוב ולכתוב פה ספויילר על הסיפור: האסטרונאוטים שמחו לתת למסקלינים דגים, אך אלה היו מעוניינים בחכות *

בתקופה של יובש ספרותי אני חוזרת לאוסף הותיק שלי, הכולל את הספר הזה. לא זכרתי דבר מעלילתו לכן יכולתי לקרוא שוב בהנאה את הסיפור הזה. זה הספר היחיד של קלמנט שתורגם לעברית (בתור הזהב של המדע הבדיוני בארץ שחלף, לצערי, אולי כי המציאות מספקת לנו חיי מדע-בדיוני שמייתרים צורך בספרים בנושא). מבחינתי המדע הבדיוני התמים שנכתב בשנות החמישים של המאה הקודמת מספק מפלט – אמנם רק לכמה שעות – מהמציאות המדכדכת ונטולת התקווה בה אני ואחרים חיים היום.


1/2”