קתלין החלה לכתוב יומן כשהיתה בת שש - עשרה, ובזכות יומנה מתועדת תקופה סוערת מאוד בחייה. לרוע מזלה דבקה קתלין בחברות הנוטלות סמים; בנוסף לכך התאהבה בצעיר מקסיקני שהתגנב לארצות - הברית, נתפס בידי משטרת - הגבולות ונהרג )או נרצח( בנסיבות בלתי ברורות. כשנודע לקתלין שאמה הסגירה את אהובה, גמלה בלבה ההחלטה לברוח מן הבית. מכאן ואילך החלה אודיסיאה קשה ואפלה, שאותה האירה רק תמימותה ההולכת ומתכרסמת של קתלין: חיפוש מקורות פרנסה, נטילת סמים "קלים" ו"קשים", הגילוי כי היא הרה לאהובה - המת, המפגש עם בני משפחתו בכפר קטן ושכוח - אל במקסיקו, הסופה המחריבה את הכפר עד היסוד, ועוד. בני נעורים מוצאים עצמם לא פעם במבוכה קשה : תקופת הילדות נמצאת מאחוריהם ושוב אין להם הזכות ליהנות ממנעמיה - אך עדיין אין הם בשלים ברוחם. על התבגרותה האמיתית של קתלין אפשר ללמוד לא רק מן השינוי שחל באורח - חשיבתה ומן ההעמקה בהבנת התהליכים בנפשה, אלא גם מכך שהיא מגלה, לפתע, את יופייה של השירה: באמצעותה היא מחזירה לעצמה חלק מן האור שבעולם, שאותו עימעמו פגישותיה עם הכיעור שבחיים. ספרו של סקוט אוידל הוא, ללא ספק, מן הטובים בספרים שעניינם בני נוער ובעיותיהם הייחודיות.