“סאגה משפחתית המשתרעת על פני ארבע דורות, הסובבת סביב חנה אלגום, אשר מהגרת יחד עם בעלה, ניצול פרעות ברוסיה באמצע המאה ה- 19, ועם ילדיה הרכים מטורקיה לבולגריה, מדינה צעירה שזה עתה השתחררה מעול הטורקים. בני הזוג בוחרים להתיישב בצ´ירפאן, עיר רדומה קטנה בדרומה של בולגריה, אשר נמצאת על הכביש המוביל בין סטרה זגורה לפלובדיב ומונה קהילה יהודית קטנה של כמה עשרות משפחות. בני הזוג בונים את עתידם בעיר, משתתפים בחיי הקהילה, כאשר החיים מתנהלים במסלול הידוע של חתונות, לידות, אסונות ומיתות בשלום עם שכניהם הנוצרים והמוסלמים עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, המשנה את חייהם של כל יהודי אירופה כאשר גורל של יהודי צ´ירפאן המנומנמת לא חף מתהפוכות אלה.
מבחינתי הספר מורכב משני חלקים, עד עמוד 540 לערך וכ-100 עמודים אחרונים, כאשר החלק הראשון קראתי בהנאה מרובה ואילו החלק השני אכזב לא מעט.
החלק הראשון מתאר את החיים, חיים של המשפחה, חיים של הקהילה, חיים של השכנים. בעצם יש מספר דמויות מפתח, אבל נחשפים למגוון דמויות משנה מסקרנות, כמו אישה מוסלמית שהולכת נגד מוסכמות הנוקשות של החברה. החלק הראשון של הספר, כתוב בשפה עשירה ומעביר בצורה יפה את צורת החיים של אותם הימים, את הרגשות של הגיבורים והתנהלותם.
החלק השני של הספר מתמקד בתחילת מלחמת העולם השנייה. הרגשתי שהסופר הסתכל אחורה ונזכר שעוד לא הגיע למלחמה, לכן במאה עמודים נוספים דחס את כל החוויה. הוא הצליח להכניס לחלק הזה של הספר גיבורים נוספים בצורה שטחית למדי, כאשר מספר דמויות שהוזכרו קודם, ביניהם דמויות מפתח של ממש, נשכחו.
סה"כ נהניתי מהספר, שפתח לי צוהר על יהדות בולגריה, קהילה ספרדית עם ניחוח אשכנזי. השפה עשירה ותיאורים יפים, אך הסוף השאיר טעם מר. הספר עשה לי חשק לעבור דרך צ´ירפאן בביקורנו המתקרב לבולגריה, אך לא גרם לי לרצון עז לקרוא את הספר הבא של חיים חיימוף.”

“חוויתי דרך הספר מסעותיה של משפחה . נדודיו של עם .סיפור יפה ממחוזות פחות מפורסמים של היהודי הנודד.. יהודים המבקשים פרנסה אושר וביטחון .נחלה קטנה לקיים בה חיים פשוטים . דאגות פשוטות . התבשמתי מקהילה שלא ביקשה מעולם כותרות .הכרתי את תלאותיה של יהדות בולגריה המיוחדת שמקורותיה בספרד ומיזוגה במזרח אירופה .למדתי כיצד גבולות היו חסרי משמעות במאבק לקיום להישרדות לפרנסה .הכרתי פני יוצאי בולגריה וטורקיה ומה שביניהם ולאחר הספר הכרתי מכמניה הפנימיים של קהילה . הספר מספר אותנטיות מתובל בכל רכיביו של סיפור משפחתי חי ונושם . היטלטלתי עימם בקורות אותם .בקוראי עצמנו בם.”

“ספר מעניין נחמד ומקיף המספר, דרך סיפורה של משפחה יהודית אחת, את סיפורם של יהודי בולגריה בסוף המאה ה- 19 ועד לעלייתם לא"י לאחר מלחמת העולם השנייה.
פרעות ורדיפות מביאות את מושון אלגום לעזוב עם משפחתו הצעירה את תורכיה ולהגיע לעיר קטנה בבולגריה. הספר סוקר דרך 4 דורות וכחמישים שנה, את חיי היהודים, הקהילה והקשרים עם האוכלוסייה הכללית. החיים בכלל והחיים בתוך המשפחה עד לתהפוכות שהביאה מלחמת העולם השנייה, ולעלייה של רוב רובה של יהדות בולגריה (כמעט 90%) לארץ ישראל לאחר המלחמה.”

“קיבלתי המלצה לקריאת הספר, היות וחלק ממשפחתי שייכת לעדה הבולגרית החלטתי לקרוא ומאוד נהנתי ולכן אני ממליצה עליו, מסופר על קורות חייה של משפחה, על ארבעת דורותיה המגיעה לבולגריה, המסע מתחיל בערבות רוסיה, ממשיך לטורקיה ומשם בורחת המשפחה לבולגריה, המשפחה משתלבת בקהילה בצ'ירפאן עיר בדרומה של בולגריה שבה חיים יחד בולגרים, נוצרים טורקים מוסלמים ויהודים ונראה שנמצאה המנוחה והנחלה בגן העדן עלי אדמות, אך המציאות טופחת על פניה.”