ביקורת ספרותית על צ'ירפאן בחלומות מאת חיים חיימוף
ספר טוב

---

סאגה משפחתית המשתרעת על פני ארבע דורות, הסובבת סביב חנה אלגום, אשר מהגרת יחד עם בעלה, ניצול פרעות ברוסיה באמצע המאה ה- 19, ועם ילדיה הרכים מטורקיה לבולגריה, מדינה צעירה שזה עתה השתחררה מעול הטורקים. בני הזוג בוחרים להתיישב בצ´ירפאן, עיר רדומה קטנה בדרומה של בולגריה, אשר נמצאת על הכביש המוביל בין סטרה זגורה לפלובדיב ומונה קהילה יהודית קטנה של כמה עשרות משפחות. בני הזוג בונים את עתידם בעיר, משתתפים בחיי הקהילה, כאשר החיים מתנהלים במסלול הידוע של חתונות, לידות, אסונות ומיתות בשלום עם שכניהם הנוצרים והמוסלמים עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, המשנה את חייהם של כל יהודי אירופה כאשר גורל של יהודי צ´ירפאן המנומנמת לא חף מתהפוכות אלה.
מבחינתי הספר מורכב משני חלקים, עד עמוד 540 לערך וכ-100 עמודים אחרונים, כאשר החלק הראשון קראתי בהנאה מרובה ואילו החלק השני אכזב לא מעט.
החלק הראשון מתאר את החיים, חיים של המשפחה, חיים של הקהילה, חיים של השכנים. בעצם יש מספר דמויות מפתח, אבל נחשפים למגוון דמויות משנה מסקרנות, כמו אישה מוסלמית שהולכת נגד מוסכמות הנוקשות של החברה. החלק הראשון של הספר, כתוב בשפה עשירה ומעביר בצורה יפה את צורת החיים של אותם הימים, את הרגשות של הגיבורים והתנהלותם.
החלק השני של הספר מתמקד בתחילת מלחמת העולם השנייה. הרגשתי שהסופר הסתכל אחורה ונזכר שעוד לא הגיע למלחמה, לכן במאה עמודים נוספים דחס את כל החוויה. הוא הצליח להכניס לחלק הזה של הספר גיבורים נוספים בצורה שטחית למדי, כאשר מספר דמויות שהוזכרו קודם, ביניהם דמויות מפתח של ממש, נשכחו.
סה"כ נהניתי מהספר, שפתח לי צוהר על יהדות בולגריה, קהילה ספרדית עם ניחוח אשכנזי. השפה עשירה ותיאורים יפים, אך הסוף השאיר טעם מר. הספר עשה לי חשק לעבור דרך צ´ירפאן בביקורנו המתקרב לבולגריה, אך לא גרם לי לרצון עז לקרוא את הספר הבא של חיים חיימוף.

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על צ'ירפאן בחלומות