``השכל הישר היא הדבר שנפל בחלקם של בני-האדם במידה שווה ביותר; שהרי כל אחד חושב שהוא מחונן בו במידה גדולה כל-כך, עד שאפילו האנשים שקשה ביותר לספק את דרישותיהם בכל דבר אחר, אין דרכם לרצות ממנו מנה יפה יותר מזו שכבר היא נמצאת בידם... מאחר שהיינו כולנו ילדים קודם שנעשינו אנשים, ומאחר שבמשך זמן מרובה הדריכונו נטיותינו ומורינו, וגם התנגדו לעתים קרובות אלה לאלה, ולא תמיד יעצונו... את העצה הנבונה כיותר, עליכן כמעט מן הנמנע הוא שיהיו משפטינו מזוקקים ומוצקים באותה מידה שצריכים היו להיות אילו היינו יכולים להשתמש בשכלנו שימוש שלם מוום הולדנו, ואילו היינו שומעים תמיד אך ורק בקולו``. על המיתודה, חלק א` ``מעין מתגבר של מחשבות פוריות ואינו דומה מי שקורא בו מאה פעם למי שקורא בז מאה פעמים ואחת``. ח``י רות, ``מורה-דרך בפילוסופיה החדשה``, עמ` 100 דיקרט מאמין בכוחו. הוא יהיה האדריכל אשר יקים את בניין המדע בעזרת תבונתו. הערצה זו של המחשבה היא שעשתה את דיקרט ל``אביה של הפילוסופיה החדשה``. הוא לא התכוון ליישר ``רחובות מעוקמים ובלתי-שווים`` שסללו אחרים לפניו, הוא התחיל בניין חדש ומתוכנן מיסודו... דיקרט מכריז על שלטון בלתי-מוגבל של השכל. אך לשם כך הכרח הוא שהחוקר ישתמש בכלי כל-יכול זה שבידנו בתבונה קפדנית``. ש``ה ברגמן, ``תולדות הפילוסופיה החדשה``, עמ` 149-148

רנה דקארט

רֶנֶה דֶקַארְט (בצרפתית: René Descartes;‏ 31 במרץ 1596, לה איי, צרפת – 11 בפברואר 1650, סטוקהולם, שוודיה), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רֶנַאטוּס קַרְטֶזִיּוּס (Renatus Cartesius), היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי. נחשב לאחד ההוגים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה המערבית.... המשך לקרוא

שם הספר
הגיונות - על הפילוסופיה הראשונית
מאמר על המתודה
הגיונות על הפילוסופיה הראשונית
על המיתודה [מהדורה ששית]