התגברות הרגולציה במדינות המערב ובישראל היא ביטוי של מדיניות הרווחה, המכוונת להקטין את מעורבות המדינה ואחריותה, במטרה להעמיק את ההפרטה של שירותים חיוניים בתחומים אזרחיים שבעבר המדינה הפעילה והייתה אחראית להם.
תכלית הרגולציה היא להטיל את העשייה והאחריות על כוחות השוק. בעיקר, על ארגונים הפועלים ללא מטרות רווח (עמותות ומלכר"ים), שהם ארגוני המיגזר השלישי וארגונים וולונטריים אחרים, המהווים את התשתית הארגונית של החברה האזרחית. הפעלת רגולציה נועדה לשמש אמצעי לביצוע מדיניות ויסות, ושליטה של המדינה על שוק השירותים החברתיים שתהליכי ההפרטה מיסדו, כמו למשל בתחומי החברה, הבריאות, הרווחה, החינוך והתרבות,.
המאמרים באסופה זאת הם פרי עטם של טובי המומחים בתחום הרגולציה בכלל, ורגולציה של המיגזר השלישי בפרט. הם פורשים בפני הקורא היבטים תיאורטיים, ביקורתיים ומעשיים, המבוססים על הניסיון שנצבר בעולם באשר להפעלת רגולציה כלפי המיגזר השלישי.
הספר מיועד לפעילי חברתיים, חברי עמותות ומלכר"ים פעילי המגזר השלישי, לסטודנטים ואנשי אקדמיה העוסקים במדינות ציבורית, במינהל ציבורי ובפעילות וולנטרית.
ד"ר ניסן לימור הוא מומחה בעל מוניטין בתחום המיגזר השלישי. מלמד לתואר שני באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון. בעבר כיהן כמנכ"ל המועצה להשכלה גבוה, כמנכ"ל בית הנשיא המדינה, והיום הוא יו"ר ועדת הסטנדרטים של ארגוני המגזר השלישי.