בספר זה עוסק מרטין בובר בתיאור דיוקנו של משה ובחשיפתו כאישיות היסטורית שהשפיעה על התפתחות האמונה הישראלית. בוב חוקר את האפיזודות השונות של חיי משה ואת האגדות והמיתוסים שנרקמו סביבם במקורות. באגדות אלה הוטבעו ``כוח האמונה`` של העם והפך מחיות טבעית לחיות היסטורית, ובהן מתמזגים עצמותו של היחיד ו``חיי הציבור``. בובר משריש את אמונת ישראל בתשתית קדמונית מיתית בה הוא מוצא את ``נשמת היהדות`` ואת מקורות הזיכרון הקיבוצי היהודי. בובר ההוגה והאמן מתגלה בספרו זה גם כחוקר מיומן החוצב לעצמו דרך מיוחדת בחקר פרשני של מסורת ותוך כדי כך מעלה אותן בקנה אחד עם תפיסת עולמו המובהקת. ייחודו של הספר אינו רק בהצגת השורשים המקראיים לקניינה של תרבותנו; פן אחד הוא הפניה לאינדיווידואליות העולה מתוך היות היחיד מושרש בחברת עמו, והפן האחר מתגלם בזכרון הדורות הנחיה כחוויה אישית, ומתווה את דרכו של אדם לקראת תיקון עולם. שתי ההדפסות הראשונות של משה אזלו לפני שנים, ועתה הוא מופיע מחדש בעריכתו של הפרופסור אברהם שפירא, שאף הוסיף מסת מבוא.

שם הספר
תקוה לשעה זו
נתיבות באוטופיה [מחודש / 1983]
אור הגנוז [סיפורי חסידים]
ארץ לשני עמים
בין עם לארצו