ביקורת ספרותית על משה מאת מרדכי מרטין בובר

---

פרופסור מרטין בובר מתאר את אבי הנביאים משה. משה מייצג את התפתחות האמונה הישראלית.
ארועים בחייו ואגדות והמיתוסים שהמקורות.ייחסו לו יוצרים את הנרטיב של האומה, את "כוח האמונה" הייחודי. שהפך לאמונת ישראל ונשמת היהדות שהיה למקור לזיכרון הקולקטיבי היהודי בכל הדורות.
ייחודו של הספר בכך שמשה האיש . כפרט (דגש על היותו בודד למעשה) מעצב עם, האישיות שלו וכושר המנהיגות הבילתי מתפשר שלו כאדם השואף לתיקון עולם. לכן עוצמתו, לכן מקומו המרכזי בתולדות העם היהודי.

יש לזכור שפרופסור בובר הוא פילוסוף הוא כותב לא כפרשן מקראי. לכן הספר מעניין שונה ומיוחד.
משה לא פעל על פי סקרים לא ניסה לרצות איש. זעם כשזעם לא משום שנפגע אישית, זעם מהחשש שעלול לא להשיג את המטרה שהציב לעצמו.
אי כניסתו לארץ ישראל יש בה משמעויות רבות. אם היה נכנס הייתה דמותו נפגעת בהיותו הופך מאבי האומה למנהל מקרקעי ישראל או לגנרל. אי כניסתו השאירה אותו כאידיאל. את העבודה השאיר ליורשיו כפי שהדברים באים לידי ביטוי בספר יהושע ובספר שופטים. שם כבר מנהיגות מסוג אחר לגמרי....

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על משה