גרבלוס, גיבור הספר, הוא מוכר שעות, כזה שלא רק מעביר את סחורתו לידי הרוכש אותה אלא גם מרכיב את תוכנה, על פי הבקשה האישית המתאימה של המבקש.
וכך הוא נושא שק מלא של 'שעות פינוק' ו'שעות תקווה', 'שעה של מעוף' ו'שעה של אמינות', 'שעת נצח' ושעת רגיעה', ועוד הרבה שעות דומות המיועדות להביא לרוכשן ריכוז מתומצת של מהות מסוימת, כזו שכל אחד נזקק לה, לעתים במינון רגיל ולעתים בריכוז גבוה של איכויות אנושיות מיוחדות קצובות בזמן.
באחת הסיטואציות שבספר הוא נאלץ לערוך סדר במלאי הסחורות שלו, למיין אותן ולקטלג.
בעת הקטלוג הוא מתלבט מה השם הקולע שייתן למדף בו יאחסן את שעות הפינוק האישיות, והוא תוהה:
"...השם 'שעות של איכות' משך אותו.
מוכר השעות
זו הייתה כותרת מבדילה ומיוחדת.
מאידך היא נשמעה הצהרתית, אפילו סנובית.
ומה עם יתר השעות בחיינו, הן פחות איכותיות?
גרבלוס ויתר.
"שעות לרגעים אינטימיים" נשמע משכנע יותר.
לאמתו של דבר, הפינוק מיועד למצבים מאוד אישיים, אינטימיים ממש.
אך במחשבה שנייה, היה בזה צליל של מתכון אמריקאי, כותרת של ספר-מדריך או קופסת גלולות. גרבלוס ויתר גם על זה...
החליט לחזור לפשטות.
פניה של אושרת הופיעו מול עיניו, אכזבתה העציבה אותו שוב.
החליט על "תחליפים מילוליים לשעות של איכות".
כפי שיסופר בהמשך זו הכותרת שתישאר על המדף".
ספר שהוא גם סיפור הרפתקאות, גם הרהור פילוסופי על החיים, גם שחזור זיכרונות מן העבר, גם סיפור של ידידות אמת וגם סיפור אהבה תמים. גיבורי הספר חיים, כביכול, בשולי החברה, אך מבטם על החיים הסובבים אותם גורם לחברה שמסביבם לפתח בהם תלות אנושית ובכך להעניק להם מעמד וכוח של כאלה שבלעדיהם החיים יהיו חסרים משהו.
מריאן רבינוביץ', יליד רומניה, סיים את לימודיו ברפואה בירושלים, התמחה ברפואה פנימית, ואח"כ ברפואה שיקומית וגריאטריה בקליפורניה.
חזר והקים את המערכת הגריאטרית בבי"ח תל השומר ואת ההוספיס לחולים סופניים בתל השומר.
היה מעורב בחינוך ובפרויקטים קהילתיים לקשישים וחולים כרוניים.
פרש לגמלאות והיום מתעסק בכתיבת פרוזה,שירה ופיסול.
מספריו: "גילו של אדם" (עם עובד), "בית הזמן" (הקיבוץ המאוחד), "המוות, רילקה ואני" (הקיבוץ המאוחד), "אנשים" (הקיבוץ המאוחד).