כשהייתה ליאה בת שלושה חודשים בערך, טרקה אחותה המבוגרת ממנה יֶר את דלת הכניסה בדירת הליאים. רגעים אחדים אחר כך, התגלגלו עיניה של ליאה, זרועותיה התעוותו והיטלטלו מעל ראשה, והיא התעלפה.

לליאים לא היה ספק מה קרה. למרות השיבוץ הזהיר של נשמתה של ליאה במקומה בטקס ההוּ פְּלִי, קול הדלת היה מפחיד כל כך, שנשמתה פרחה מגופה ואיבדה את דרכה.

את הסימנים הנובעים הם זיהו כקוֹו דא פֵּי, שפירושו 'השֵד תופס אותך ואתה נופל'. השד שהביטוי מכוון אליו הוא דָא חוטף-נשמות; פֶּי פירושו לתפוס או להכות; וקוֹו פירושו ליפול ארצה כשהשורשים עדיין בקרקע, כשם שהדגן עשוי לשוח מפני הרוח או הגשם.

במילונים מונגיים -אנגליים, קוֹו דא פֵּי מתורגם על פי רוב כאפילפסיה.

שם הספר
אקס ליבריס - וידויים של קוראת מצויה