המחבר, מחשובי ההוגים במאה העשרים, הביא לקדמת הבמה את המושג פוסטמודרני והציבו בתוך דיונים בתחומי הפילוסופיה, האסתטיקה, הפוליטיקה והחברה. הספר דן במהותה של יצירת האמנות הפוסטמודרנית ביחס למושג הנשגב אצל קאנט, על הפוליטיקה במצב הפוסטמודרני לאחר השבר של תרבות הנאורות, על משמעות המושג פוסט-, על החינוך בעידן הפוסטמודרני ועל המטא-נרטיבים.