“הנה ספר שאהבתי.

הספר הזה הוא ספר מצחיק, מותח, וכיפי לקריאה, אבל כמו בכל ספר בדמויות (אני חושב שהעלילה מקורית וממש טובה) יש חסרונות.
לכן טרחתי לכתוב אותם:

ארתור-הגיבור האולטימטיבי. תמים, גיבור, אמיץ, טהור לב ובלהבלהבלה.
לדעתי לוק די חפר בו על כמה תכונות טובות יש בו (חוץ מהשלומפריות), ולא טרח לכתוב שלכל גיבור (אפילו ארתור) יש חסרונות.
במילה או שתיים: הגיבור הקלאסי.

בטאמש-קטן וחמוד. בטאמש הוא בדמות האח הקטן, שתמיד מעצבן את אחותו הגדולה (אהם לואיזיאנה), אבל עדיין צעיר בעל
מחויבויות לממלכה.
במילה או שתיים: האח הקטן.

סלנייה-סנובית. בתחילת הספר לא כל כך אהבתיאת סלנייה, כי היא הייתה מגעילה ושתלטנית, אבל ככל שקוראים
מתקרבים אליה יותר ויותר.
במילה או שתיים:קנאית וסנובית (טוב, לפחות בהתחלה).

ואחרון ולא כל כך חביב-מלטאזר! מוהאהאהאהאאהא-הרשע הגדול, שפעם היה טוב,בלהבלהבלה הסיפור הרגיל.
במילה או שתיים-הרשע.

ולסיום הדבר שאני כמעט הכי שונא בספרים:

סוף פתוח. (טוב, עד הספר הבא)”

“וואו, איך אני אוהבת את הסדרה הזאת!! העלילה אומנם- לכאורה- רווית מתח (עם הבחור הרע שצריך להביס וסכנת המוות המתמדת), אבל (אולי אפגע בספר כשאומר את זה) הסדרה קלילה ונעימה לקריאה. הספרים לא ארוכים, הכתיבה פשוטה ומלאה הומור, הדמויות כובשות- כולן, אפילו מלטאזר.
הו גאד, מזל רע.
אז נכון, יש המון חורים בעלילה, והמון דברים מתנגשים או סותרים זה את זה, אבל כשמדובר בארתור והמינימונים ובשאר ספרי הסדרה שלו, אני מתעלמת.
הספר המיס את ליבי, שבה אותי והצחיק אותי עד דמעות. מומלץ ביותר, גם לילדים שרק מתחילים לקרוא ספרים.
בקיצור, הסדרה מקסימה ומומלצת, דרך נהדרת להעביר קצת זמן פנוי.”

“שינוי תגובה מייידייייייי !


כתבתי שהספר חביב וזה הכל -

והעלילה באמת כזאת ..


אבל בתור ילדה קטה לא היה לי הערכה לצורת הכתיבה של הספר..

פשוט ניהניתי!

שווה מאוד!

וקראתי רק שלוש אבל אני יודעת שיש לפחות 4 אם לא יותר
אני צודקת ?”

“אה... מה יכול להיות מעניין בספר הזה? טוב, הכל!
אבל... אבל אם הוא לא מסופר בצורה טובה? אה? סביר להניח שהכל הלך לעזאזל.
ואכן, כך היה.
אבל שימו לב שאני לא ממש קוטל אותו.”