הדימוי של ימי הביניים כתקופה של חשכה אינטלקטואלית, עריצות דתית ושנאה רצחנית, שניזונות מבערות ואמונות טפלות, נראה 


לעתים קרובות כמובן מאליו, שאינו דורש הוכחה. 


‏הפרקים השונים בספר זה נועדו להציג את המורכבות והגמישות של שיח הזהות בימי הביניים. התודעה הדתית אמנם מהווה מרכיב 


מרכזי בהיווצרות הדימוי העצמי של איש התקופה, אולם דווקא משום כך אין זה אפשרי עבורו להתעלם מעובדת קיומו של האחר 


הדתי. בספר נבחנים אופני התמודדות מגוונים עם אתגר תרבותי זה. לעומת ימי הביניים, המהפכה המערבית של עידן הרציונליזם 


והנאורות מוצגת כאן בראש ובראשונה כתהליך של חילון. מוראות המאה העשרים לימדו אותנו, שיחד עם המהפכה המדעית 


והטכנולוגית של העת החדשה באה לעולם הבטחה גדולה של נאורות וקידמה, אך בו בזמן נזרעו גם זרעים קשים של דכאנות רצחנית. 


ההנגדה בין מערכות השיח הבין-תרבותי בימי הביניים לבין השיח התרבותי והפוליטי של המודרנה מאירה מזווית חדשה ומפתיעה 


את השורשים ההיסטוריים של המתח הבין-דתי והבין-תרבותי, שמשחק תפקיד כה מרכזי בפוליטיקה העולמית כיום. 


‏ד"ר יוסף שורץ מלמד במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. במחקריו הוא עוסק 


בהיסטוריה אינטלקטואלית בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. בהוצאה לאור של משרד הביטחון, בסדרת האוניברסיטה המשודרת, הופיע ספרו "מהמנזר אל האוניברסיטה - בין תאולוגיה לפילוסופיה בימי הביניים" (1989). בשנת 2002 ‏ראה אור בהוצאת עלמא/עם עובד הספר "לך דומיה - מייסטר אקהרט קורא במורה הנבוכים".