מלחמת האזרחים איימה להרוס את משפחת קולי ממיזורי, למרות הנייטרליות המוצהרת שלה. כאשר בית המשפחה הועלה באש על ידי חיילי האיחוד, חשה אדייר קולי בת השמונה עשרה שהיא חיה בתוך סיוט. משאפסה התקווה לחיות בבית, יצאה עם אחיותיה לעבר ההרים, כדי למצא מחסה. חלושה אך נחושה, אדייר נאלצת לצאת לדרך בשטח בלתי מוכר, מוקפת בסכנות ובסבל. היא פונה דרומה כדי לחפש בית ומשפחה, שייתכן שלא נותר מהם דבר מלבד זיכרון.