המלך ''עכשיו ומיד'' לא ידע מהי סבלנות וגם לא ידע להקשיב. הוא כעס על תפוח שלא הבשיל בזמן ועל צב שהולך לאט. הוא רגז קשות על צייר, המצייר בקצב משלו, ועל רופא, שתרופותיו לא מביאות להחלמה מידית. והנה מתברר למלך, שחוסר הסבלנות שלו גורם סבל לעצמו ופוגע בסובבים אותו. לאט-לאט המלך לומד שאפשר לשנות ממנהגו. הוא מרעיף שלווה ורוגע על נתיניו וקרוביו והופך למלך ''חכה עוד מעט''. כך הוא מביא שמחה וניחוחות לעצמו ולממלכה כולה.