דמות הערבי, והיחס לשאלה הערבית, נושאים אופי רומנטי של הערצת המזרח בספרות העברית שראשית כתיבתה בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. אך לא חסרים תמרומי אזהרה. ברנר מתאר תהום פעורה בין שני עמים. בסיפורים הרומנטיים שנכתבים בתקופתו הוא רואה רמייה עצמית וחוסר-יכולת לקלוט את מרירות המציאות.

בין הרומנטיקה לבין מרירות המציאות – מתנודדת הספרות העברית בין שתי מלחמות העולם. עם מלחמת 1948 קם דור חדש של מספרים עבריים, בסיפוריו נעשה הערבי לבעיה מוסרית ללוחם העברי, המאוכזב מכך שהרעיון הלאומי העברי לא עולה בקנה אחד עם האפשרות לאחווה ולשלום עם הערבים. ואילו בסיפורת של "דור המדינה" הופכת דמות הערבי לסיוט קיומי שאינו מאפשר לגיבור הישראלי להיחלץ ממצב המצור שבו הוא נתון.

במקביל לדמות הערבי הזר, האחר, האויב שמעבר-לגבול, יש התייחסות לחיי יהודים וערבים אלה לצד אלה, ביצירות שבהן השאלה הלאומית הערבית מקבלת לא פעם אופי של מאבק מעמדי, שמתנסה בו הפרט הערבי בחברה הישראלית.

בספרות העברית הנכתבת בארץ, שהפכה מאז יוני 67' למדינה לשנים עמים, כבר לא מופיע הערבי בדמות רומנטית, לא כבעיה מוסרית, גם לא כסיוט, אלא שני עמים שחיים על כברת ארץ אחת, במולדת הגעגועים המנוגדים, במאבק מר, מתמשך, המתנהל בצורות שונות, ואין לעלילות הסיפורים סיום אופטימי.

אהוד בן עזר, עורך המבחר ומחבר המבוא, עוסק שנים רבות במחקר מקיף על דמות הערבי בספרות העברית.

חלק מהיצירות המצויות במבחר הזה כלולות בתוכנית הלימודים. הספר יכול לשרת את המורה הבוחר בנושא זה ל-5 יחידות.

אהוד בן עזר

אהוד בן עזר (נולד ב-2 באפריל 1936, י' בניסן תרצ"ו, בפתח תקווה) הוא סופר מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף ישראלי. אהוד בן עזר (ראב) נולד בפתח תקווה, נכד ליהודה ראב ממייסדי המושבה. שירת בנח"ל, והיה בין ראשוני קיבוץ עין גדי. למד באוניברסיטה העברית בירושלים והתגורר שנים רבות בעיר. מס... המשך לקרוא

שם הספר
שרגא נצר - סיפור חיים
הלילה שבו תלו את סרג'נט מורטון
אין שאננים בציון - ספרית אפקים #128
ימים של לענה ודבש - סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב
בצאת ישראל ממצרים