מדוע סבורות נשים רבות כל - כך שגברים אינם מספרים להן דבר, ושהם רק מרצים ומותחים ביקורת? מדוע סבורים גברים רבים כל - כך שהנשים "מנדנדות" להם ולעולם אינן מדברות ישר ולעניין?

בספרה "קצר" מציעה הסוציו - בלשנית דבורה טאנן תשובות מהפכניות לשאלות אלה ואחרות המעיבות על נסיונותיהם של נשים וגברים ליצור קשר זה עם זה. תוך שימוש בדוגמאות מרתקות ממחקריה, מוכיחה דבורה טאנן שגברים ונשים חיים בעולמות שונים, גם כשהם חיים תחת אותה קורת גג, ומשום כך משולות השיחות המתנהלות ביניהם לתקשורת בין תרבויות שונות.

הבנות משחקות עם החברה הטובה ביותר או בקבוצות קטנות כבר מגיל צעיר מאוד ומשתמשות בשיחה כדי לחפש לעצמן אישורים וחיזוקים לאינטימיות, ואילו הבנים משתמשים בשיחה להגן על עצמאותם ולבסס לעצמם מעמד בפעילויות הנערכות בקבוצות גדולות.

הנשים והגברים נושאים אתם את הסגנונות האלה גם בימי בגרותם, והתרשמותם מאותן שיחות ממש שונה בתכלית.
הספר "קצר" נכתב בלשון משעשעת, שווה לכל נפש, ומציע גישה חדשה לחלוטין להשגת הסכם שלום במאבק בין המינים, תוך הסתייעות בדוגמאות חיות ומעשיות. רק אם נבין את סגנון הדיבור של הזולת, בעבודה ובבית, נוכל להשלים עם ההבדלים מבלי להאשים איש את רעותו או את עצמנו.
"קצר" יכול לסייע בידינו למצוא לשון משותפת שבעזרתה נוכל להגיע להידוק הקשרים עם האהובים עלינו.

דבורה טאנן היא פרופסור לבלשנות באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ומחברת הספר "לא לזאת התכוונתי" שזכה לשבחים רבים.
פרופ' טאנן היא מלומדת בעלת שם בינלאומי, שהרצתה בכל רחבי העולם וזכתה במלגות מחקר מדעיות רבות. היא העמידה את מחקריה המדעיים לרשות הציבור הרחב במאמרים שכתבה בניו - יורק טיימס, בכתב - העת ניו - 'ורק ובוושינגטון פוסט, וכן בהופעותיה בטלוויזיה, בתוכנית TODAY וברשת הטלוויזיה אאם. פרופ' טאנן מתגוררת עם בעלה בוושינגטון.

שם הספר
מעימות להידברות - כיצד לעצור את האלימות המילולית ולעבור לדו-שיח תרבותי
קצר משפחתי - למה אף אחד במשפחה הזאת לא מבין אותי?
ככה את יוצאת מהבית ?
אמא תמיד אהבה אותך יותר - על יחסים ותקשורת בין אחיות