ג'יימס בלטצ'לי, בלש משטרתי מומחה ליצירות אמנות, שובר את שיא זמן האישפוז במחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים ניו יורקי, שם הוא שוכב מרותק למיטתו עקב מחלת אבעבועות חשוכת - מרפא, שמתעתעת בגופו ובהכרתו הנעלמת ושבה לסירוגין. החולה האנוש, המתקשר עם סביבתו באמצעות לוח אותיות, מתאהב בנואלה, אחת משתי האחיות הצעירות המטפלות בו, ובורא עבורה בדמיונו עולם אידילי בו "שוב לא ימות איש בזרועותיה". הקשר ההולך ונרקם בין השניים מקבל מימדים פנטסטיים כשג'יימס מצליח לפלוש בדמיונו אל דירתה של נואלה ולבסוף גם אל חלומותיה. המפגש המיוחד בין הבלש המשטרתי לבין האחות - מתעלה מעל המציאות הקודרת ומלאת הכאב של המחלקה לטיפול נמרץ ונושא את השניים אל עבר מחוזות קסומים ודמיוניים, הנשלטים על - ידי אהבה ופיוט. את ספרו "העולם שיצרתי בשבילה", ביסס הסופר האמריקני תומס מורן על חוויותיו האישיות במהלך אישפוז ממושך עקב מחלה נדירה. ספרו הקודם של תומס מורן, "האיש בקופסא" (1997), הפך אותו לאחד הסופרים המוערכים בארה"ב והעניק לו שם של סופר מקורי, נועז ובעל מעוף.

שם הספר
מים, שאו אותי