ביוני 1977 נענה משה דיין לבקשת ראש הממשלה מנחם בגין והצטרף כשר החוץ לממשלת הליכוד. כעבור שנתיים וארבעה חודשים פרש מן הממשלה, בגלל חילוקי-דעות עם ראש הממשלה בעניין הפלשתינאי (האוטונומיה). הספר שלפנינו מתאר בפרוטרוט את המשא-ומתן לשלום עם מצרים, על משבריו ומאבקיו מבית ומחוץ; מיפגשים עם ראשי ממשלות במזרח הרחוק, עם השאה של איראן, מלך ירדן, וכן השיחות שניהל המחבר עם סגן נשיא מצרים חסן תוהמי בארמון מלך מארוקו. רשמים אישיים אלה מאירים, מזווית בלתי-אמצעית, את מניעהם ושאיפותיהם של שלושת הצדדים למו"מ - הישראלים, המצרים והאמריקאים - בירושלים, איסמעיליה , וושינגטון, בריסל, טירת לידס, קמפ דייויד ועוד. בעלילה המדינית, שהובילה בסופו של דבר ועל אף הקשיים וחילוקי הדעות לחתימת חוזה שלום בין ישראל ומצרים, משלב המחבר פרקי-חיים והרהורים המלמדים הרבה על האיש ועולמו. לטקסט מתלווים נספחים ותצלומים, ביניהם הנוסח המלא של חוזה השלום בין ישראל ומצרים והצעת האוטונומיה שהגיש המחבר מעל דוכן הכנסת.