צפת היתה טובה אליי. ופתאום ידעתי שלא העיר הזאת אחראית על מה שקרה ליערה. המפתח הוא תמיד אנשים. מי שרצח אותה לא היו אבנים מהמאה השש־עשרה, או שלטים שמנציחים את הקרבות במלחמת השחרור, גם לא היופי של בנייני המכללה בסגנון העות'מאני, או בתי הכנסת השונים שכומסים עבר מפואר. בסוף זה תמיד מישהו. אדם. מישהו שחושב שהוא אלוהים ויש לו זכות לקחת חיים.

אלונה קדר היא סופרת ילדים מצליחה, גרושה בת שישים. יש לה רומן ארוך עם העיר צפת, שבה למדה. עכשיו היא חוזרת לעיר כדי להתבודד ולכתוב ספר חדש בסדרה "מיקלוש החתול", אבל זמן הכתיבה מופרע כששירי, בתה, נכנסת בסערה ומודיעה שיערה, חברתה הטובה ביותר, נעדרת.

במקום להתמקד בכתיבה, אלונה נשאבת לסיפור בלשי. סיפור הדורש ממנה להתעמק בהווה של צפת, אבל גם בעבר של העיר – בחצרות המקובלים של המאה ה־16 המלאות במיסטיקה, תשוקות ומאגיה; ובייחוד בקורותיה של אישה אחת, רחל האשכנזית, שסיפורה שזור בשתי התקופות.

רוחות עבר הוא רומן בלשי סוחף ושנון המתרחש כולו ברחובות צפת, של עכשיו ושל אז, על כל סודותיה וצלליה.

שם הספר
דאון היל