אלוהים הוא האקס המיתולוגי שלי. הקשר הרגשי שלי אליו חרג הרבה מעבר לגבולות מימוש הצו הדתי – הוא היה ההתאהבות המשמעותית ביותר שחוויתי או שאני מסוגל לדמיין. אלוהים היה בעבורי אב רחום, בוס נוקשה, מאהב, פסיכולוג ואפילו אל של ממש.
לכן אובדן האלוהים היה בשבילי הרבה מעבר לשינוי של אורח החיים החרדי או הדתי. הוא היה משבר קיומי -
מוות פתאומי של כל הדמויות שעיצבו את הנפש שלי.
הספר הזה הוא ניסיון להתמודד עם תהום פנימית באמצעים פואטיים. הוא משלב יחד תשוקה וזעם, משבר ותקווה, שיח ואטימות, ריק ומשמעות. נמצא בו את האדם שמת בי והוליד מתוכו אדם אחר.