הספר, שתרגומו העברי ראה אור לראשונה בשנת 2004, מתרחש בחלקו בשנת 2025, כשהתוצאות הצפויות של ההתחממות הגלובלית היו לעובדה, וכמעט כל מיני היונקים, הציפורים, הדגים והצפרדעים נעלמו מן העולם. טירוואטר הוא שומר חיות המחמד של אליל פופ מזדקן – צבועים, תנים, חזירי יבלות, שועלה פטאגונית, וגם שלושה אריות. ביום מבול אחד, כמו כמעט כל יום, מגיעה אליו אנדריאה, נמרצת וסוחפת כמו פעם, לפני שלושים שנה, כשהיו נשואים ויחד ניסו להציל את כדור הארץ. על סושי שפמנונים וסאקה קליפורני הם מחזירים את הקורא לימי הזוהר שלהם, כשהיו אדם וחווה בשמורת טבע, הוא חיבל ב...
סיפור אהבה מטורף ומרגש, מצחיק, מרתק ורב תהפוכות, שמיטלטל בין שנות השמונים של המאה ה-20 לשנות העשרים של המאה ה-21, מניו יורק של נדל"ניסטים ליערות של קליפורניה, מבקתה בהרים לבית סוהר פדראלי, משטפונות לבצורת, עד לסוף שיש בו, אולי, שביב של תקווה.
ת.ק. בויל הוא מגדולי הפרוזאיקונים האמריקאים. הוא גדל בצפון מדינת ניו יורק ומתגורר בקליפורניה, שם לימד שנים רבות באוניברסיטת דרום קליפורניה. הוא פרסם 19 רומנים ועוד כעשרה קבצים של סיפורים קצרים, זכה במספר פרסים ספרותיים וספריו תורגמו לשפות רבות. בעברית ראו אור בהוצאת חרגול מסך הטורטייה (2001), המעגל הפנימי (2004), הנשים (2012) ושמיים כחולים (2025).
"פרוזה שנונה, פארודית, לעתים גם אפלולית" שירי לב ארי
"רומן שמצליח להיות בו בזמן מצחיק ונוגע ללב, אבסורדי ומרגש... עם כל ההומור השחור שלו, בויל מוכיח שסאטירה יכולה להתקיים בצידו של ריאליזם פסיכולוגי וקומדיה בצידה של חמלה ."ניו-יורק טיימס
"סיפור אסון ערמומי וקוּלי... כמו כרוז של קרקסים, בויל אוהב להכריז על המצבים הקיצוניים שהחיים מזמנים לנו, והאפוקליפסה של הרס הסביבה היא הקרקס הכי גדול שיש..." וושינגטון פוסט