“״בחורות כמונו״-כריסטינה אלג׳ר

הוצאת תכלת
269 דף

כנראה אני מרגישה יותר טוב, כי סיימתי את הספר תוך חצי יום, לא יכולתי להפסיק לקרוא.

נל פלין, בת 28, סוכנת אף.בי.איי, חוזרת לבית ילדותה בלונג איילנד, כי אביה, שוטר במחלקת הרצח בעיירה, נהרג בתאונת אופנוע.
אמה נרצחה לפני שנים.
כבר עשר שנים היא לא בקשר איתו, רק שתי שיחות בשנה, ליום הולדתה וחג מולד.
היא חוזרת לגור בבית ילדותה עד סיום השבעה ונפגשת עם העורך דין ומגלה שאביה השאיר צוואה עם סימני שאלות רבים שלא ידעה עליהם.
היא לא בתפקיד, אבל מוצאת עצמה באמצע חקירת רצח זוועתי של נערה, אדריאנה מרקס בת ה-18, נערת ליווי, שבותרה לחלקים ונקברה בחולות. בדיוק אותו רצח שאביה טיפל שנה לפני, עם בחורה אחרת, רייה סנדובל בת ה-17, שהיתה גם נערת ליווי, שנמצאה ע״י מטיילים, אך לא הספיק, כי נהרג.
לאביה היתה דירה נוספת מבלי שידעה, היא מגיעה לשם לברר ומוצאת משהו שמעלה אצלה יותר שאלות וחשש.
היא פותחת לראשונה את חדר העבודה שלו, שתמיד היה אסור לה להכנס ומוצאת בו הוכחות על דברים שלא ידעה עליו.
האם אביה קשור לרצח שתי הבנות?
מדוע שאר השוטרים מנסים להפליל את הגנן ברצח? מה הם מסתירים?

ספר מותח, מהיר, מובן ונהדר, עם הפתעות שמציצות פתאום וסוף מפתיע.
בקיצור, מאד נהנתי❤️

הערה: יש כאן ״תקציר״ דומה מאד לג׳פרי אפשטיין וגיליין מקסוול.
(כאן אין דימיון של הסופרת, שהעתיקה את המקרה ושינתה שמות).”

“הספר הזה נמצא כבר כמה חודשים טובים ברשימת הקריאה שלי ולפני שבועיים נתקלתי בו על המדף בספריה בזמן שחיכיתי לספר אחר שהזמנתי. הוא קצר (270 עמ'), קראתי תוך ימים ספורים, גמעתי את רובו בשבת אחת. כתוב בגוף ראשון כלבבי, כאשר העלילה מובאת מפי הגיבורה וזורם טוב. ספר מתח חביב, לאורך רוב הספר די צפוי, אבל זהות הרוצח בסוף הצליחה להפתיע אותי ולא חשדתי כלל בדמות הזו.
יש בספר אנושיות מרגשת הנעוצה בשמו וכמו כן, עוברת כחוט השני לכל אורכו. מורגש שהסופרת מחוברת לנושא תעשיית המין וכותבת אודותיו ברגישות ובחמלה.
לסיכום, ספר מתח קליל ומהנה לקריאה, שבא לי בול בזמן. כמו לנשנש חטיף בין הארוחות”