“הנסיכה פלורלינדה נחטפת על ידי מכשפה שרוצה לעשות ניסויים בנסיכים ונכלאת במגדל בן 40 קומות. היא מנסה להתמקח עם המכשפה שאולי עדיף למכור אותה לממלכה זרה או סתם לדרוש, אבל המכשפה בשלה.
בכל קומה מיקמה המכשפה מפלצות אחרות שגם הן נחטפו והובאו למגדל למטרת הניסויי. מעיין quest בשלבים אלא שעל קומת הכניסה הציבה המכשפה דרקון קשקשים כך שהנסיכים שיבואו ידעו שפה לא משחקים.
המכשפה מבטיחה שתפיץ את השמועה ומיד יגיעו נסיכים להצלתה והיא תוכל להמשיך בהתפתחותה מנסיכה למלכה ואולי לאם חורגת כי זה מה שנסיכות עושות.
היא משאירה לנסיכה חלב, תפוז, שתי כיכרות לחם ומים שמתחדשים כל פעם שאוכלים מהם ורקמה. כמו בכל quest טוב הם ישמשו בהמשך, ואז יוצאת המכשפה מהחלון כמו שמכשפות עושות ונעלמת.
טיפין טיפין הנסיכים מגיעים ופלורלינדה מנקה את החדר וצובטת לחיים לאדמומיות קלה ומחכה אבל שום דפיקה לא נשמעת בדלת ורק קול לעיסה מפצח עצמות נשמע מהדרקון למטה.


אחרי שקצה נפשה של פלורלינדה בתפוזים ( ויצרה אצלי דודא חזקה לתפוזים ) היא פותחת את הדלת ויוצאת להתמודד עם מה שיש בקומה 39...
בהמשך היא מקבלת סיוע בצורת פיה עצבנית שלא מבינה כמה טיפשה יכולה להיות הנסיכה....


רובנו מכירים כמובן את סיפורה של רפונזל וזה כמובן עיצוב מחדש של האגדה. שהרי אנחנו בעידן בו הנסיכה לא מחכה לנסיך שיציל אותה. זה זאנר די מפורסם לספר אגדות בצורה אחרת. לפעמים זה הולך לכיוון הרומנטי לפעמים כדי להביא רוח אחרת לסיפור . הבעיה בדרך כלל בסיפורים כאלו זה שהם מלווים במסר שנדחף עמוק לגרון עם שלטי ניאון שלא נפספס. אני לגמרי בעד מסרים של העצמה נשית ,או בכלל, בתור אבא לילדה קטנה אני נתקל בבעיתיות שיש לפעמים בסיפורי האגדות אבל כל ספר שהוא שלט ניאון למסרים, לא משנה מה הם, פשוט נתקע בגרון ובעיניי גרוע.
לשמחתי הספר הזה עובד אחרת. הוא כייפי מצחיק ,מסקרן וחכם – . כל אתגר בו מעניין ושום דבר לא מובן מאליו. הסוף הוא לא מה שמצפים. לא אהבתי לאן הסופרת לקחה את סוף הספר אבל אני מקבל אותו וזה לא קשור למסר. זה גם לא פגם באהבה שלי לספר .

זה ספר בריחה נהדר לתקופה שלנו . עד למחציתו חשבתי להגדירו כספר אגדה ללא טריגרים מיוחדים אבל קומה 17 שינתה את זה והוא כן מאפיל מעט לקראת סופו. מסתבר שאי אפשר להשאר תמימים וצחי לב גם כשנלחמים רק במפלצות.

ובהתאם לימינו, כי הכל מזכיר ועושה קווץ בלב , בנקודה מסויימת כשהנסיכה עדיין מקווה שיבואו להצילה היא מבקשת מהפיה להודיע למישהו שהיא תקועה במגדל ותשובת הפיה בטון קצת מרושע היא: שכולם יודעים שהיא שם פשוט מעדיפים לא לחשוב על זה.

זו נובלה די קצרה. שמעתי אותה באנגלית בהקראה נפלא של Moira Quirk הדבר היחיד שהצטערתי היה שלא היו 80 קומות במגדל. לא תורגם לידיעתי.

ציטוטים:
“It's also not fair at all that stupidity has gotten you this far. That's another creature you've killed simply by having no brains, which makes anyone with brains feel as if it isn't worth the headache of having them.”
― Tamsyn Muir, Princess Floralinda and the Forty-Flight Tower

“What does love feel like?” said Cobweb. “Like you want to be ill, but can’t be, but know you might well be quite soon, so you can’t get comfortable at all,” said Floralinda. “Then I don’t think you love me one bit; that sounds like a classic case of indigestion,” said Cobweb.”
― Tamsyn Muir, Princess Floralinda and the Forty-Flight Tower

“In the fairy-books, all Briar Rose had ever had to do was lie down the moment things got hot, and when she woke up everything had been done for her, which is a fairly universal dream.”
― Tamsyn Muir, Princess Floralinda and the Forty-Flight Tower”