עברו מאז כל כך הרבה שנים, איך יכול להיות שהיא עדיין תקועה באותו מקום? איך ייתכן שהיא עדיין לא התגברה על מערכת היחסים האיומה ההיא? לפעמים אנדי חושבת לעצמה שבאמת אפשר להמשיך ככה. רק לעבוד. הנה, ממש עכשיו היא על סף הפריצה הגדולה שלה כסופרת. אבל זוגיות? זה לא. הגוף פשוט לא מאפשר לה. ובטח שלא הנפש.

כל כך הרבה לילות הלכה לישון לבד, אבל עכשיו גם השינה נלקחה ממנה. השכן שלה לא מפסיק להרעיש בלילות. מה יש לו, למען השם? למה הוא צועד שם בכבדות הלוך ושוב?

השכן הזה הוא היל דוסון. והוא באמת לא מצליח לישון. מאז שנפצע בעת מילוי תפקידו, גם החיים שלו נתקעו. פעם הוא היה לוחם אש, גבר חסון שמציל בני אדם. ועכשיו מה? מה הוא כבר שווה?

אבל אז מישהו פורץ לבית של אנדי, והגבר שכבר לא האמין בעצמו, מצליח להציל אותה והופך לגיבור. הגיבור שלה.
ומה מכאן? האם שני בני אדם שבורים יוכלו להרכיב יחד משהו שלם ולחזור להאמין, שוב, בכוחה של האהבה?

רוני לורן, מהסופרות הרומנטיות המצליחות של התקופה ("נקודה רגישה") שבה עם להיט חדש ואופטימי, על כל מה שלפעמים חסר לנו בחיים.

שם הספר
נקודה רגישה
עוד סיכוי לאהבה
כן, ואני אוהבת אותך