בְּכַפּוֹת רַגְלָיו הָעֲדִינוֹת, מְשׁוּחוֹת
מֶתֶק אֲפַרְסְמוֹנִי, יַרְכִּיב שִׁכְרוֹן מָחוֹל.
לְכֹחוֹ יָנוּעוּ גַּם הָרִים עַתִּיקִים,
עֵיבָל וּגְרִיזִים, מַשִּׂיאִים מִמַּסְלוּלָם
כָּל קִוְקוּוֵי כּוֹכָב, לִצְלִילֵי מְזִיג עִנְבָּלִים
קְלָלָה הָיְתָה לִבְרָכָה.
מבעד לחיקה של אם המְלווה את בנה הטרנסג'נדר בתהליך ההתאמה המגדרית נכתב ספר שירה זה, שיש בו מזיגה מרתקת בין עוצמת הסיפור לעוצמת הלשון. בעמקוּת פיוטית, באומץ ובהומור, מתוארים בו הגוף המשתנה והשתנות הנפש של הבן והאם כאחד.
התחביר המקורי והלשון המוזיקלית של רונה טאוזינגר קושרים בין רחוקים כביכול: טבע ותרבות, מסורת וקִדמה, גוף ורוח. השפה מתפרקת ומתהווה ללא הרף, כמו מבקשת מלים למתרחש מחוץ לגבולותיה. עיצוב אמנותי זה הוא המעניק ל'התפוח והעֵינם' את ייחודו כיצירה אקטואלית וא־זמנית.
אין משובש מששת ימי בראשית. פעמִים המסע המשותף לאם ולבנה מואר מכוח זיקה מפתיעה למקורות היהודיים; כך נמתח המבע השירי מן הזהות העכשווית אל שורשיה ההיסטוריים; כך נפרשת שירת סוד, שירת אהבה, שאין העולם מתקיים אלא בה.