והי מונוגרפיה לאחת מהתימות המרתקות בסיפורת היהודית והעברית - 'תמר אשת ער'. הספר פורש למעלה ממאה וחמישים גרסאות יהודיות לסיפור יהודה ותמר, על בסיס טופס האב המקראי בבראשית ל"ח, דרך הספרות החיצונית וההלניסטית, המדרש, הפיוט, פרשנות ימי הביניים, ספרות הדרשות והדרוּש, ספרות המוסר, כרוניקות, הספרות הקבלית, השבתאית, החסידית וכלה בספרות העברית החדשה מתקופת ההשכלה ועד ימינו. מהלך הגרסאות נמסר תוך בירור פרשני שלהן על רקע הסוגות השונות שבהן נכתבו, המרחבים התרבותיים שבהם צמחו והלשונות היהודיות שבהן סופרו. הסיפור 'תמר אשת ער' מכיל את הגרעינים החשובים של התרבות הישראלית השבטית: יחסי שארה, חוקי הייבום, יחסי הגברים והנשים בתא המשפחתי ומעמדו ההגמוני של השבט הנבחר בקביעת שושלת המלוכה. כסיפור המכיל היבטים של טרנסגרסיה, פיתוי מיני, גילוי עריות ולידת משיח מקשר אסור, הוא ריתק את תשומת לבם של הדרשנים, הפרשנים, הכותבים והיוצרים לאורך דורי-דורות....

בְּכַפּוֹת רַגְלָיו הָעֲדִינוֹת, מְשׁוּחוֹת מֶתֶק אֲפַרְסְמוֹנִי, יַרְכִּיב שִׁכְרוֹן מָחוֹל. לְכֹחוֹ יָנוּעוּ גַּם הָרִים עַתִּיקִים, עֵיבָל וּגְרִיזִים, מַשִּׂיאִים מִמַּסְלוּלָם כָּל קִוְקוּוֵי כּוֹכָב, לִצְלִילֵי מְזִיג עִנְבָּלִים קְלָלָה הָיְתָה לִבְרָכָה. מבעד לחיקה של אם המְלווה את בנה הטרנסג'נדר בתהליך ההתאמה המגדרית נכתב ספר שירה זה, שיש בו מזיגה מרתקת בין עוצמת הסיפור לעוצמת הלשון. בעמקוּת פיוטית, באומץ ובהומור, מתוארים בו הגוף המשתנה והשתנות הנפש של הבן והאם כאחד. התחביר המקורי והלשון המוזיקלית של רונה טאוזינגר קושרים בין רחוקים כביכול: טבע ותרבות, מסורת וקִדמה, גוף ורוח. השפה מתפרקת ומתהווה ללא הרף, כמו מבקשת מלים למתרחש מחוץ לגבולותיה. עיצוב אמנותי זה הוא המעניק ל'התפוח והעֵינם' את ייחודו כיצירה אקטואלית וא־זמנית. אין משובש מששת ימי בראשית. פעמִים המסע המשותף לאם ולבנה מואר מכוח זיקה מפתיעה למקורות היהודיים; כך נמתח המבע השירי מן הזהות העכשווית אל שורשיה ההיסטוריים; כך נפרשת שירת סוד, שירת אהבה, שאין העולם מתקיים אלא בה....

גזוזטרהבְּגִירוֹנָה עַל הַגְּזוּזְטְרָה צָרָה צָרָה שֶׁרַק אֶחָד יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהּ כַּשּׁוּרָהאוֹ כָּמוֹנוּ שְׁנַיִם צְמוּדִים עֲרֻמִּים אָחוֹר וְלֹא שָׂמִים עַל הַמְעַשְּׁנִים בַּמִּרְפָּסוֹת הָאֲחֵרוֹת, וְלֹא עַל הָרְחוֹבוֹת תַּחַת, וְלֹא עַל הַבֹּקֶר אוֹר,וְלֹא עַל הַגֶּשֶׁם חֹרֶףרַק כָּמוֹנוּ שְׁנַיִם שֶׁהוֹפְכִים פָּנִים כְּנֶגֶד עֹרֶף ספר השירים הראשון של רונה טאוזינגר, כל העולם מְפנה לה, עניינו אהבה, מנעמיה ושברונה, אהבה וסוד. מפגש אינטימי עִם הארץ על נופי בראשית שבּה ועל נופיה האורבניים הפראיים. מבט עז, עיתים אירוני, על חוויות הגוף מתוך משיכה משוחררת לתרבות היהודית ולמקורותיה, למיסטיקה ולמוסיקה שלה. רונה טאוזינגר ד"ר לספרות עברית, חוקרת יהדות ותרבות. עורכת מדעית במערכת 'האנציקלופדיה של הסיפור היהודי', במחלקה לספרות עם־ישראל באוניברסיטת בר־ אילן. ספרה 'תמר אשת ער' ראה אור בשנת 2020 (הוצאת אוניברסיטת בר־אילן)....

בספר חורים מפנה המשוררת רונה טאוזינגר את מבטה אל קיומנו כאן, במרחב המסוכסך, רב־השכבות, החיוני להפליא ולמוּד הכאב של המזרח התיכון. על פניו היא מנסה לפענח את החיים הרוחשים בו מתוך התנגשותן של תרבויות אחיות; אלא שאין זו ההיסטוריה המיידית שמעסיקה אותה, כי אם הפוטנציאל המשחרר של שפת המקום, המתגלה ברבדיה העמוקים של לשון מיסטית־ארוטית. "לִקְרֹא בַּתּוֹרָה בַּסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי חֲשׂוּפֵי אֲחוֹרִים, / בְּעֶזְרַת נָשִׁים לְהַשְׁתִּין בְּלֵיל מַיִם קְפוּאִים", היא כותבת, "לִלְבֹּש צוּרַת גֶּבֶר כְּדֵי לְהִתְפַּשֵּׁט / וְלִטְבֹּל יַחַד בְּמִקְוֵה הָאֲרִ"י". ובמקום אחר: "רַחְפָן דּוֹרְסָנִי מֵפֵר אֶת שַׁלְוַת עֵין־רָשַׁאשׁ / לְפַזֵּר אֶת עֶדְרֵי הָרוֹעִים. / אַף עֵין אַהֲבָתֵנוּ לֹא תִּרְאֵהוּ לְעוֹלָם / עַיִט". ה"חור" ביצירתה של טאוזינגר הוא דפוס יסודי של חירות, של עונג ושל בריאה מאַין. מתוך המתח שבין היומיומי למטאפיזי, שבין הפוליטי לאינטימי, שבין הגופני לרוחני, מתהווה שירתה, והיא וירטואוזית, מפתיעה תמיד, חושנית, רחבת מנעד וחסרת פשרות, ובעלת כוח פיוטי מיוחד: שיריה לוכדים את תשומת הלב באחת, אך מתפענחים לאט לאט, ובתום רגע של השתהות והשתאות נחשף יופי יוצא דופן.  ד"ר רונה טאוזינגר היא משוררת, חוקרת ספרות, יהדות ותרבות. עורכת באנציקלופדיה של הסיפור היהודי, אוניברסיטת בר־אילן. ספר המחקר שלה, תמר אשת ער, ראה אור ב־2020 (הוצאת אוניברסיטת בר־אילן). חורים הוא ספר שיריה השלישי. קדמו לו: כל העולם מְפנה לה (פרדס, 2022); התפוח והעֵינם (ריתמוס, הקיבוץ המאוחד, 2022)....