יש איכות מיוחדת במינה, מקורית ומפתיעה, ברומן "חצי שקוף", יצירתה הראשונה בפרוזה של המשוררת, האמנית והפסיכולוגית אביביה רז. במהלך ספרותי מבריק מגוללת הסופרת חיים שלמים – חייה של אישה שידעה כבר בנעוריה אהבה גדולה, ולאחר שבן זוגה הלך לעולמו היא משתדלת בכל כוחה לפלס לעצמה חיים עצמאיים.
הרומן עוקב אחר חייה וגורלה של אישה אחת, אבל הוא נע בווירטואוזיות בין סגנונות כתיבה שונים בתכלית – בין ריאליזם מלא חיים לסוריאליזם רב יופי המפליג על כנפי הדמיון. בין יומן לממואר. ובעיקר: בין כתיבה חשופה ושבורת לב שעוקבת מקרוב אחר נפש של נערה רומנטית ושאפתנית בשנות החמישים של המאה הקודמת, לכתיבה בעלת עומק ופרספקטיבה של אישה במיטב שנותיה.
חלק ניכר מהעלילה מתרחש סביב קהילת המשוררים והאמנים התל אביבית של שלהי המאה העשרים. הפרספקטיבה הרחבה של הרומן מאפשרת לגלות מחדש גם את ההקשר החברתי והמגדרי שבו גיבורת הספר נאבקה על עצמאותה, ולהבין עד כמה המהפכה הפמיניסטית של שבעים השנים האחרונות הייתה רצופה במבחנים קשים, מהמורות וכאבים.