ספר זה עוסק בסיפורים אחדים הפזורים בתלמוד הבבלי על אודות חכמים השרויים בנקודת משבר או התלבטות, לעיתים סביב מעמדם כמנהיגים וכבעלי תפקיד ציבורי.
בכל אחד מהסיפורים שומע הגיבור מפי תינוק, תלמיד צעיר, פסוק או שבר פסוק, בתגובה על הפנייה "פסוק לי פסוקך". הפסוק שהתינוק משמיע מתאים באופן מושלם ומופלא בעיני החכם למצב שבו הוא נתון, ומשמש אות וסימן עבורו לפתרון התלבטותו. החכם מגיב בהיגד אישי המבהיר כיצד הבין את הפסוק ששמע כרלוונטי לו ומהי מסקנתו מכך. המספר מסמן משפט זה כדרשה על הפסוק באמצעות המטבע הלשוני "אמר" או "אמר שמע מיניה" המקובל בספרות חז"ל לסימון פעולה של הסקת מסקנות מהכתובים. פרקטיקה זו היא וריאציה יהודית-ייחודית על טכניקת חיזוי עתידות מוכרת בעולם העתיק.
החוויה העיקרית שמתארים הסיפורים היא ניתוק הפסוק מהקשרו והצבתו מחדש בהקשר פלאי בהתאמה לנסיבות שבהן נאמר, תוך כדי ריענון הקריאה בו. מבחינת החכם השומע את הפסוק מפי התינוק הפסוק נאמר למענו ועבורו. עתה, מחוץ להקשר המוכר, החכם, אחוז פליאה אל מול ההתאמה המופלאה של תוכן הפסוק לנסיבות חייו, יכול לגשת אל הפסוק ללא מחויבות ובמנותק ממוסכמות ולדרוש את תוכנו כדרשה אישית.
צחי כהן דן בנושא ספרותי זה ממספר היבטים: המשמעות הנרטיבית של הסיפור, מבנהו, חלקיו וסמליו, המשמעות החברתית-תרבותית של מעשה המצוי בקו התפר בין המאגי והאסור לבין "הנבואה הקטנה", הלגיטימית, עולמם הפנימי והמשוער של גיבורי הסיפורים, תיאוריות קריאה המשתקפות מהאופן שבו מטפלים הסיפורים בטקסטים, והשוואת הסיפורים לסיפורים דומים בעולם העתיק הסובב את תרבות חז"ל.
ד"ר צחי כהן הוא מרצה לספרות, יהדות וחינוך בקריה האקדמית אונו ובמכללת הרצוג להכשרת מורים; מחקריו עוסקים בספרות חז"ל, בפדגוגיה חדשנית, בספרות עברית, בקולנוע עכשווי ובנקודות ההשקה בין עולמות התרבות והחברה. ספרו "לְמָה דומה קולנוע" עומד לראות אור בקרוב.