שם הרומן, "דם חכם" מרמז על ידיעה פנימית, מעין "צו הדם", המכתיב לגיבור את גורלו. זהו סיפורו של הייזל מוטס, חייל משוחרר ופָנָטי דתי, השב מהמלחמה הלום קרב וכופר להכעיס, ומעל גג מכוניתו הישנה ‒ שהיא ללא ספק הדמות המצחיקה ביותר בסיפור ‒ נעמד להטיף לקהל יוצאי הצגות הקולנוע בעיר להצטרף לכנסייה שלו, שלהּ הוא קורא "הכנסייה של המושיע בלי מושיע". דרכו ההזויה אל הצלב האישי שלו מתוארת בתנופה סטירית, והופכת למשל מזעזע לדרך הייסורים של ישו, ה"ויה דולורוזה" שלו, בעולם מודרני, חומרני וּנטול ישועה.
פלאנרי או'קונור (1964-1925) נולדה בסוואנה, ג'ורג'יה, וחיה כמעט כל ימיה בדרום ארצות הברית. היא הייתה קתולית אדוקה, אך סיפוריה מביאים לא חזיונות של ברכה, אלא את העולם חסר התוחלת שאחרי "הנפילה", הגירוש מגן־העדן. כמייצגת מובהקת של זרם הגוטיקה הדרומית בספרות האמריקנית, היא משתווה בחשיבותה, גם אם לא בהיקף כתיבתה, לעמיתהּ ויליאם פוקנר. כתיבתה בוטה, מדויקת ואירונית, הדיאלוגים חדים כסכין, הגיבורים גרוטסקיים והעלילות מצמררות באכזריותן הבלתי מתפשרת, ועם זאת, זרוּעות רגעי חסד מפעימים. או'קונור, כפוקנר, היא גם סופרת רגיונלית, סופרת של מקום, מנציחת הנופים, הרגלי החשיבה וצורות הדיבור המיוחדות של אנשי הדרום, שחורים כלבנים. יצירתה כוללת כשלושים סיפורים קצרים, שעליהם תהילתה, שני רומנים קצרים שדם חכם הוא המוקדם שבהם, וקומץ מאמרים וביקורות. כל ספריה תורגמו לעברית.