“טוב נראה לי שאני נכנסת חזק לעולם כתיבת הביקורות. במיוחד לספרים שאף אחד עוד לא כתב להם ביקורת כאן.

אז אני מודה ומתוודה, לא סיימתי את הספר הזה. וזה אומר הרבה כשמדובר בי, כי אני כמעט אף פעם לא נוטשת ספרים באמצע.

אני חושבת שבערך באמצע הספר התייאשתי. אז כן, יכול להיות שלקראת הסוף הוא נהיה מדהים בטירוף ופשוט פספסתי אותו, ואם כן אני מתנצלת מראש.

אז הספר מדבר על אישה רגילה לחלוטין, שהדבר הכי מעניין בחייה הוא פגישת מחזור שאמורה לקרות מתישהו בעתיד הקרוב לא קרוב. יש לה בעל ושני ילדים, היא לא עובדת, אובססיבית קצת לירידה במשקל ולעוד כל מיני דברים שאני כבר לא זוכרת, ו... זהו פחות או יותר.

כלומר, קראתי באמת חלק לא קטן מהספר, ופשוט הרגשתי שזה לא מתקדם לשום מקום. לא התחברתי לדמות של ענת יותר מידי, לא הייתה עלילה מעניינת שתמשוך אותי להמשיך לקרוא - ואם כבר מדברים, לא הייתה כמעט עלילה בכללי, שזה די מבאס - ומידי פעם היו שם כל מיני קטעים גסים או מיניים בלי שום הכנה או הקשר, וכל זה גרם לי, טוב, לעזוב את הספר באמצע.

אז נכון, אני לא יודעת איך היה לענת ב"פגישת המחזור" הכה מהוללת שלה, אבל אני ישנה די טוב בלילה למרות זאת.

מצד שני, אני בטוחה שיש אנשים - ויש מצבי רוח מסוימים - שלהם ובהם הספר יהיה דווקא נחמד לקריאה, ואולי גם יש קוראים שכן יזדהו עם הדמות של ענת ולכן יאהבו את הספר יותר. ולכן הכל פה זו כמובן דעתי האישית והלא מחייבת.

אז כפי שניתן להבין, אני אישית פחות ממליצה, אבל לכו תדעו”