איש לא יכול היה לחזות כי ביום רגיל, לאור פנסי הרחוב, בעיר נמל יפה ואביבית, בעקבות הבזק רגעי של מחשבה, יתבצע רצח בדם קר: אדם יהרוג את מכרו החף מכל פשע. מרגע המעשה, מתחיל מרדף מותח וקצבי מהסוג הנורא ביותר; מרדף בלהות אחר הרוצח - ספק מצד הרשויות, ספק מצד תושבי העיר, ספק בנפשו הרדופה שלו.



איטלו סבבו, הסופר הטריאסטיני הגדול בכל הזמנים, היה הראשון לשלב את הגותו של פרויד בעלילותיו הבדיוניות. ניתן להניח כי הממד הפסיכולוגי התווסף ליצירתו הספרותית של סבבו לאחר שהתוודע לראשונה לתורתו של אבי הפסיכולוגיה בשנת 1908. אלא שהנובלה שלפנינו, שנכתבה שמונה-עשרה שנה קודם לכן, היא הוכחה מובהקת לכך שסבבו ניחן ביכולת לצלול לנבכי התת-מודע ולפענח את הנפש האנושית בכוחות עצמו, בעת שכתב את הסיפור בלב ליבה של איטליה המאוחדת והצעירה.

אִיטַלוֹ סבֶבוֹ

איטלו סבבו (Italo Svevo, שם שפירושו "איטלקי-גרמני") הוא שם העט של אהרון אֶטורֶה שְׁמִיץ (Aron Ettore Schmitz;‏ 19 בדצמבר 1861 – 13 בספטמבר 1928), סופר איטלקי ממוצא יהודי. ספריו: סבֶבוֹ פרסם באיטלקית כעשרים כרכים של סיפורת, מחזאות ופרוזה נסיונית. לעברית תורגם רק חלק קטן, אבל חשוב, מיצירתו (ספריו בעב... המשך לקרוא

שם הספר
גבר מזדקן - ספריה לעם #137
תודעתו של זנו
זקנה
מסע סנטימנטלי קצר
הסיפור של הזקן הטוב והנערה היפה