11/1/10. מבצע "גאולה מרצון". המדינה משחררת את עשרים ואחת נשותיו ואת ילדיו הרבים של גואל רצון מהכת שהנהיג ושפעלה באין מפריע בשכונת התקווה שבלב תל אביב.
8/9/14. רצון נשפט לשלושים שנות מאסר, לאחר שהורשע בשורה ארוכה של עבירות אונס ובעילה אסורה שביצע נגד הנשים שחיו איתו ונגד בנותיו.

ללא רצון היא אוטוביוגרפיה רהוטה ונוקבת, הנקראת בנשימה עצורה ומגוללת את סיפורה של מי שחיה לצידו של גואל רצון במשך שתים עשרה שנה, תוך שהיא מספקת הצצה נדירה לעולמה הסגור והמסוגר של אחת הכתות המפורסמות ביותר בישראל.
לכודות בעולמו המעוות, מהופנטות ומאוימות על ידי היכולות המיסטיות לכאורה שהוא מפגין, מוותרות נשות הקהילה ויתור גמור על עצמיותן. רצון אף הפריד ובידל בין הנשים לבין עצמן ובכך העמיק את שליטתו בהן. נשותיו נדרשו לעבוד בפרך במשק בית, ללדת לגואל ילדים לרוב ולמלא אחר חוקיו הקפדניים, שתבעו מהן, בין היתר, לכסות את כל גופן ושיערן, להימנע מלדבר או אף ליצור קשר עין עם גברים אחרים ולקעקע את עורן בשמו ובדמותו של מנהיגן.
ללא כחל ושרק, מגוללת הכותבת את סיפורה עוכר השלווה, מנעוריה והכרותה עם האדם שהבטיח לרפא אותה מכל בעיותיה, אך באמצעות שטיפת מוח מתוחכמת, הרחיק אותה והביא אותה לנתק כליל את קשריה עם הוריה, משפחתה וסביבתה. בגילוי לב היא משתפת את הקורא בעומק הטראומה הבלתי ניתנת לשיעור, בתחושה שהיא נתונה תחת השפעתו הטמירה של מכשף ואינה יכולה להימלט ממנו.

השאלה הגדולה המהדהדת כל העת בלבו של הקורא היא: אם אשה נבונה, רגישה ומודעת כמו הכותבת, נפלה כך ברשתו של אדם הרסני, שופע כריזמה, כוחניות ואובססיביות לשליטה באחר, האם דבר דומה יכול לקרות לכל אחד? האם זה יכול לקרות גם לי?

הכותבת, כיום בשנות הארבעים לחייה, פגשה את רצון בגיל 17 וחיה בצל מרותו 12 שנה עד להתערבות המדינה ושחרורה בשנת 2010.
היא בנתה חיים חדשים על חורבות עברה, לבנה אחר לבנה.
ללא רצון, ספרה הראשון, היווה השראה לסדרת הטלוויזיה "הרמון".


יולי 2021


שלום,

אני יודעת שקל מאוד לנחש ש"מרים" אינו שמי האמיתי, אני גם יודעת שחיפוש קצר בגוגל יגלה לך את זהותי, ובכל זאת אני בוחרת לפרסם את ספרי ללא רצון בשם בדוי.
עולה השאלה: למה?
אני אענה בסצנה מסוף הסיפור: בתום חמשת ימי העדות שלי במשפט של גואל רצון השופטים הודו לי. את ה"תודה" הם נמקו בכך שאני צלחתי להמחיש להם "איך זה קרה." הצלחתי להוליך אותם לתוך המנגנון הנפשי שגורם לגבר או אישה נורמטיביים לחלוטין לעזוב בית ומשפחה, להתמסר לנצלן ולקעקע את פניו על הגוף. הצלחתי לבנות להם גשר בין העולם הנורמלי ללא נורמלי.
ללא רצון הוא הגשר הזה.

למרות שזה סיפור חיי, הוא כבר לא הסיפור שלי אלא הסיפור של קורבני/ות כתות. ניסיתי לתת לקורא/ת לחוות מה קורה בכת? מה המנגנון של גורו? להראות את מאבקן האילם של משפחות הקורבנות. להבהיר איך זה עובד?
מטרתי היא להציב את השקר בכיכר העיר – ה"שקר" הוא שליטה בא.נשים שנמצאיםות בחיפוש עצמי.

אני רק צינור, לכן שמי אינו חשוב, לכן הסיפור אינו הסיפור שלי.
ואולי הוא שלי במובן אחד: בחרתי לכתוב ולפרסם אותו כדי לסתום את הגולל עליו, לסיים את החלק הזה בחיי. אני כבר לא רוצה להיות מזוהה עם "פרשת גואל רצון".
אבל חשוב לי שכמה שיותר א.נשים ידעו, מה קרה שם ואיך.



"לפתע איבדו הגחלים את כוחן ודעכו. מבטו של גואל התרוקן, האיום הוסר. הרגשתי, לראשונה זה זמן רב, בעלת הבית של עצמי."
(מתוך ללא רצון)


שלך
מרים