במסות מפרי עטה מצליחה מריה סטפנובה, מן הקולות הייחודיים והבולטים ברוסיה כיום, ללכוד את רוח הזמן, לנסח אותה, ואף לחזות תהליכים.
בלשונה החריפה והבהירה סטפנובה מאבחנת את המחלה שפשטה בעולם: פנייה חדה ימינה ולכיוון השמרני, טשטוש מושגים כללי וּויתור על בחירה ואחריות, המאפשר עצימת עיניים לעוולות, למלחמות ולסבל, פחד ומבוכה אל מול עצם רעיון השינוי, "היעדר הגעגועים לחדש, היעדר הרצון לחדש". פנייה אל העבר, טוענת סטפנובה, להישיר מבט אל ההווה ולמלא אותו תוכן חי.

מריה סטפנובה (ילידת מוסקבה, 1972) משוררת, סופרת ומסאית, כלת הפרסים על שם בוריס פסטרנק ועל שם אנדריי בּיילי (2005).
ספרה לזכר הזיכרון (2017 )הוכתר בידי המבקרים בארצה כ"מאורע הספרותי החשוב ביותר של העת האחרונה" והתקבל בהתלהבות גם במערב